עמיקם תורן הוא דוד שלי, דוד אהוב וכיפי שגר בלונדון מאז שנות השבעים המוקדמות, שהיה מרגש לנסוע אליו שהייתי בתיכון, הוא מצחיק ומעניין לדבר איתו, הוא פתוח וכן לגבי דעותיו על החיים ויש הרבה מה ללמוד ממננו, אבל חוץ מזה הוא אומן. בעצם הוא קודם כל אומן. אומן שבעשור האחרון הפך למבוקש, העובדות שלו נמכרות ברחבי הגלובוס והוא מקור גאווה עצומה למשפחה שלנו
עכשיו הוא בארץ, לרגל תערוכה של עבודות חדשות שלו בגלריה נגא, זה הלינק לתערוכה בגלריה
http://www.nogagallery.com/exhibition/reproductions/
דיברתי איתו על התערוכה המרתקת שלו ( אני לא אוביקטיבי בעליל אני מת על העבודות שלו מאז שהייתי נער)
הנה ההקלטה – שיחה עם עמיקם תורן
והנה תרגום לעברית של הטקסט שמלווה את התערוכה :
עמיקם תורן
תערוכת יחיד – REPRODUCTION
18.5.18-23.6.18
טקסט : ג'ון סלייס
עמיקם תורן מגדיר עצמו כ"יוצר-הוגה". הצימוד מרמז לקדימותם של חומריות מסוימת והעיסוק הפיזי בחומרים וביצירתם (ואף בפירוקם), כאשר תהליך החשיבה מגיע בהמשך ומתכתב באופן הדוק עם התוצר החומרי. ואכן, הקשר בין רעיון לחומריות, או בין תוכן לצורה, הוא ציר מרכזי בפרקטיקה העשירה ובעלת החשיבות ההיסטורית של תורן, בעוד שמושג הייצוג חוזר שוב ושוב כנושא מרכזי בעשייתו.
עמיקם תורן עובד לעיתים קרובות בסדרות . בסדרת הרפרודוקציות הוא מקבץ ומגבש חלקים גדולים מן העשייה והחשיבה שלו לאורך ארבעים שנות יצירה. עבודות אלה הן ישירות באופן מתעתע ולכאורה קלות לתיאור, עד שמנסים לקשור את אופן עשייתן למסגרת המושגית שבה הן פועלות. טלו ציור מן המוכן, הסירו את הציור ממסגרת העץ שעליה נמתח ושטחו אותו תוך חשיפת הפינות והקפלים, ואז גזרו שתיים או ארבע מן הפינות, או את עמודי הבד שתוחמים את השוליים העליונים והתחתונים או הימניים והשמאליים של הציור. הדביקו את חתיכות הציור הגזור על בד חדש. הפרגמנטים המחוברים לבד המתוח הופכים למסגרת שמקיפה את הרפרודוקציה. טחנו את שאריות צבע השמן המבודד עד להסרת כל הפיגמנט, ערבבו פיגמנט זה עם אקריליק חסר צבע ליצירת צבע חדש. החזירו את הצבע לבד החדש מתוך ייצוג שווה ומלא של הפיגמנטים ופלטת הצבעים שבהם השתמש הצייר המקורי. העבודה הגמורה מאזכרת את הציור המקורי באמצעות כותרת תיאורית – סופה, טבע דומם, או נוף, שעדיין שמורים בזיכרון או כבר נשכחו. מה שבמבט ראשון מכריז על עצמו כציור מונוכרומטי, במבט שני חושף את המנעד המלא של פלטת הצבעים שבה השתמש הציור הקודם ועדיין נוכחת כאן – מוכתבת על ידי הציור המקורי.
זוהי פעולה מורכבת ורבת עוצמה – השטחה של השטוח. השטיחות האינהרנטית של מישור התמונה מודגשת ומועצמת במהלך זה. הכול נוכח ברפרודוקציות של תורן, הציור ופעולת יצירת הציור ממוסגרים וממוסגרים מחדש, הישן הופך לחדש ותנאי הייצוג שכל יצירת אמנות בעלת משמעות נוגעת בהם, לא רק משוכפלים אלא גם נחשפים במה שהוא ספק צילום רנטגן ספק פעולת נתיחה. עבודות אלה מציעות גם שיח על וביקורת של יחסי השארות בין הצילום לציור ולרפרודוקציה של הציור. הרפרודוקציות של עמיקם תורן הן ארכיאולוגיה של הפעולה, המדיום והפרקטיקה, אשר חוקרות את פעולת הציור ואת האובייקט הציורי בקפדנות וברצינות יוצאות דופן.
ובמילים שלי- שווה לכם מאד ללכת לראות גם אם אתם לא אנשים שמרבים לראות אומנות, פשוט כי זאת תערוכה קולית ביותר
תגובות אחרונות