גם בילדות המוקדמת רוצים דברים. באטמן חדיש על אופנוע מפלסטיק. הבן אדם אולי נמוך אבל הוא יכול לעבור ליד החנות צעצועים כמה פעמים בשבוע אחרי הגן ולהסתכל על באטמן דוהר בחלון הראווה, ולרצות ולרצות. אבל הדמיון עובד היטב כמו שאר החושים, וככה אפשר לבוא הבייתה בלי הפלסטיק הזה ולהמציא שאתה קוסם או מכשף ולהפוך את אבא שלך לזאב ולירות בו חץ רעיל ושוב להפוך אותו לרע ואז לטוב ולפסל. ובאטמן? הוא נשאר בערב קפוא בחנות, מחכה ליום שבו אבא יבוא יוציא 50 שקל מהכיס ואז ישחקו איתו קצת, עד שהוא ילך לנוח בארגז הגדול עם עוד חברים מפלסטיק כי בילדות המוקדמת חיים הרבה בדמיון וזזים בין מצבים ומקומות , התסכול על מה שאין קטן מהיכולת להמציא את מה שיש. רק כשמבוגרים לדמיין ולהמציא את המציאות שבה חיים נחשבת תכונה משונה או בעייתית, כי האמת שמה שנכון לילדים טוב גם למבוגרים לפחות בכל מה שקשור בדמיון.
20 תגובות
כל כך נכון…
שמתי לב גם, שהרבה מבוגרים שלא תרגלו את הדמיון שלהם מאז שהיו ילדים, מתקשים לחזור ולהשתמש בו, הם פשוט לא מצליחים. יצא לי לעבוד קצת עם ילדים ומבוגרים בתחום שמצריך לפעמים לדמיין. כשהסברתי מה צריך לדמיין המבוגרים פשוט לא הבינו מה אני רוצה מהם. הילדים לעומתם, ישר, בלי לשאול שאלות הבינו את הכוונה והתחילו לדמיין…
דרך אגב, נהנתי מאוד מההתארחות שלך אתמול בהופעה של חמי 🙂
כן… דוגמה יפה ותודה
הדמיון הוא מתנת אור-שרביט קסם שבעזרתה אנו יכולים לברוא את המציאות שאנו בוחרים
בה.
והנה שיר שכתבתי בנושא:בדמיוני….
הים מתנגנן לו בין נשימותיי
הרוח מנענעת קלות ענפיי ידי
בדמיוני…..
לו רק יכולתי לצבוע את השקיעה בירוק
ואת השמש בסגול עמוק,
בדמיוני….כי אז הייתי שרה את שיר הבריאה
הייתי פורטת ניגונים
הייתי שולחת
זרעים
על פני יבשות וימים
זרעי אהבה
ותקווה
זרעי מרגוע ושלווה
זרעי יצירה
בדמיוני ……אני נושאת בתוכי שירה
שמרפאה את ליבי ומזרימה
בי להבה
בדמיוני …..
כל דמיונותי שוכנים
בתיבת קסמים
ותפקידי רק לבחור מתוכה את אשר אני רוצה
שיזמנו לי החיים.
בדמיוני…. כל הדימיונות היפים
הופכים
ממהות
למציאות.
איזה שיר יפה!
(((((((((((((תודה)))))))))))))
ככה זה עם ילדים קטנים. וזה נכון שברגע שהצעצוע המיוחל יגיע אל הידיים הקטנות ההתלהבות תתפוגג והקסם יעלם כעבור מספר רגעים. אך יחד עם זאת כיצד ניתן לסרב לאותן ידיים קטנות שכה חושקות באותו צעצוע? וכך בסוף הגדולים נשברים למראה אותו אדם קטן. אדם שהוא עולם ומלואו עבורם…
ולשאלה לא ככ קשורה.. שמעתי על הופעה שמתוכננת להתקיים בטכניון ב-14.7 והייתי מעוניינת במעט מידע על עלות ושעה אם אפשר. וכמו כן האם ההופעה מוגבלת לקהל יעד מסוים? תודה מראש:)
זה באמת קורה
דודי לוי שרון מולדבי ואני מלווים בשיף ערד גידי רז ואילן קורן
שעה- 22:30 אני מניח
מחיR? בטח זול כי זה לסטודנטים
יש לך אחלה ערוגה!!
סתם… (:
יום אחרי אני יכולה בהחלט לומר שהייתה הופעה מעולה וממש נהנתי ממנה. מסכימה עם מי שכתב שהיה מאוד אינטימי על הגג. רק חבל שהייתם צריכים לסיים ככ מוקדם ומהר:(
שרון מולדבי היה מצוין. ישבתי בשורה הראשונה ונהנתי מכל רגע. גם האוירה הייתה קסומה… והופתעתי לגלות שהכרתי את כל השירים ששרת (גם כשכולם ליוו אותך- בסוף) ושרתי אותם יחד איתך. במיוחד ריגש אותי השיר לבן על לבן שהעלה בי הרבה נוסטלגיה. אני עולה ל-יב עכשיו (בטח הייתי הכי צעירה בהופעה) ואני שומעת את השיר מאז שהייתי בגן חובה, בקסטה שאח שלי הכין לי במיוחד עם כל מיני שירים של אומנים גדולים כגון פינק פלויד, אריק קלפטון, קט סטיבנס והאחים בלוז…
ולבסוף רציתי להודות לך על שחתמת לי על מבריח מכס. תודה:)
ליבי
היה מגניב וקצר
יהיה עוד…
מזדהה מאד עם מה שכתבת. מזכיר לי קטע מקסים שקראתי אתמול בבמה: http://stage.co.il/Stories/10742 ממליצה בחום!!!
יומטוב, אלה (שעדיין מחכה שתבוא להופיע באזור זכרון- בנימינה נגיד במיילסטון או בבלוזט. אוף, תבוא כבר!!!)
קראתי את הקטע המדובר אכן יפה
מחר אגב אני בטכניון בחיפה – לא רחוק…
קל לספק את הרצונות של הילדים. אם תמורת 50 שח אתה יכול לגרום להם להיות מאושרים, אפילו אם זה לזמן קצר, המצב טוב.
הלוואי שבתור מבוגרים היינו יכולים לקנות את מה שחסר לנו.
במקום בובת באטמן תחושת סיפוק מהעבודה/ זוגיות/ משפחה, במקום שקית גולות יום של חיוכים וכו'…
הזכרתי אותך בבלוג שלי, פעם מזמן ופתאום נזכרתי…
http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=222&blogcode=22924
לא יודע אם את צודקת בעניין הילדים
נראה לי שאת לא זוכרת…וכן גיל ההתבגרות יכול להיות לא כה נעים
יום טוב…
פשוט מהמם.
התחברתי לכל מילה באופן מיידי…
כמו לקרוא מחשבות שלי בראש של מישהו אחר…
תודה רבה
אני שמח שזה נגע
דן, אני חייבת להגיד לך… אתה משהו מיוחד… יוצא דופן באינטימיות הזאת שיש לך בעיניים.. בצניעות החודרת… יש לך את זה. אין שום ספק.
היי דן,
מאוד נהנתי מההופעה שלכם אתמול בטכניון.
היה אינטימי ונחמד על הגג, לא כן?
וחוץ מזה, יש לך אחלה בלוג!
(אין לזה שם בעיברית?)
תמיד מוצאים פה משהו מקורי 🙂
(הקטע על הקיץ דיבר אלי במיוחד הפעם).
נ.ב
כבר כמה זמן אני חושב לכתוב לך פה איזו
פרשנות שלי על 'זרזירים' שאני מאוד אוהב,
אבל אולי בחורף.
כן היה כיף על הגג
גם אני נהנתי להתראות
חשבתי בהתחלה שזה דן תורן בצחוק!!!
בכל אופן, נהניתי מאוד מהדיסק החדש שלך (עוד לא יצא מהמכשיר שלי…) אבל שאלה: למה העטיפה הזו? מה רצית להעביר בה?
האם זה דיסק ביניים?
ועוד דבר קטן: לבן על לבן. אני יודע שזה ישן, אבל עד היום מרגש אותי בביצוע עם שונרא… אפילו הקדשתי לו פוסט בחודש שעבר עם פרשנות משלי…
איש חתול
תודה לך
זה מאד כיף לשמוע ששומעים אותי
תהיה לי בריא