בלי שמתי לב כשהעתיד עוד נצץ אלי מתוך שמיים טכנולוגים, בהדרגה זה השתנה. עכשיו הכל באונליין שנגיד תודה איך שאינטרנט הציל אותנו במגפה. כמו קוצים עבור שריפה, התשומת לב שלנו תמורת רגע של מנוחה בין פומו כזה לפרומו אחר. לכולנו יש אווטרים ואנחנו מסתדרים עם זה, עובדה. אבל איך שהוא בתוך כל זה לגיבור השיר שלנו יש אהבה 😍. רגע מה זה פה? באמצע הדרמה המלחמה ההחלמה הבניה ההסתה ההשמצה הבהלה?
לצאת לחופשי מכל זה? ובזכות מה? מגע אנושי סיפור אישי מישהי לצחוק איתה וגם ללכת על החוף בשקיעה או פיצה בבית רומנו.
האנשים מנסים להרגיש המכונות מנסות לעזור אבל זה רק הולך ומסתבך, לא יותר פשוט כמו שהביטחו לנו משחר ימי הרונקנרול
והדמעות שבשיר הן בשביל לשחרר מקום לשמחה כשמקשיבים ביחד
כשרוקדים, מנגנים שרים
להתראות, ניפגש בשירים ביום ראשון בכולי עלמה שעה עשר עם הלהקה כניסה בחינם
דן
תגובות אחרונות