הבלוג של דן

התחלתי לכתוב בבלוג מתחרה לבלוג שלי כאן חח… אז הנה הפוסט שלי בזמן ישראל – קיבלו דיבור על הארווזיזיוון https://www.zman.co.il/6379

הפרחה הגאהמסמנת את הדרך בעיקר לעצמה קדימה אני ולעזאזל המדינה עצרי את הפן את הקניות בבוטיקתקשיבי לי מותקאת לגמרי טועהחושבת שאת מושלמת בבורות ושמלההפרחה הגאהכלום

יורד למכולת באחד הערוצים מדברים על מיתון אחרי  הבחירות כמו שהיה ב 83 ולא קל לבחור כשכל הלחמניות כל כך דומות     יש פרומו של נטע

בסוף של יום זה שיר שאני מאד אוהב, והוא חשוב בשבילי מהרבה בחינות, העיבוד שנוגן בערב הזה שונה מאד מגרסת האלבום. הרבה יותר קצב, ברי ניגן את הליין גיטרה המוכר של הפתיחה והשיר על המילים הכל כך ברורות של פורטיסחרוף עפות ישר לתוך הפרצוף, 72 הבתולות שירודות על המסך הנעליים על הספה, המיטה המשותפת, העובדים עלינו בעיניים הזה בבית הני, ואז הסולו שאין לי מילים מספיק מדויקת לתאר אותו אני יכול להגיד שמאז רביעי אני מחכה שמישהו יעלה ווידאו מההופעה הזאת שאוכל לשמוע אותו שוב. שמעתי מאז את כל ביצועי ההופעה של השיר ויש טובים ומיוחדים אבל אני רוצה את האחד המסוים הזה כי באמת שהרגשתי שאני טס על המלודיה של הגיטרה המנסרת של ברי ולא ברור לי אם חזרתי עד עכשיו

לכבוד 'מגבירים את הלילה' הסופר מסקרן ערכתי ראיון ווטסאפ קצר עם אח שלי פיטר רוט שהוא המנהל האמנותי של הלילה, כדי שאם אתם כמו שאני

השיר 'בהתחלה' של דניאלה ספקטור עשה לי את זה ביג טיים כמו שאומרים אני כל הזמן רוצה לחזור לשמוע אותו והוא עורר אצלי כמה שאלות

אפשר להתחיל ככה, כשהייתי ילד קטן לפני גיל עשר אני חושב, ברחוב גורדון 79, בקומת קרקע מתחתנו (אנחנו גרנו בשלישית) גרה אישה שנראתה לי אז

החלום ""Driver here! קורא בקול רם יותם ומחייך אל מצלמת הסוני החצי שבורה שלו. נכנסים לרכב, הנסיעה ללאס וגאס מתחילה אך הסיפור הזה מתחיל עוד

דן: היי דפני אז נפגשנו בתחתית אחהצ ( לפני שבועיים) ודיברנו על ראיון לבלוג שלי בעניין מה קורה עם הקרנות של "לפני שהרגלים נוגעות בקרקע"