קטעים בסינדרום

הסינדרום בירושלים הוא מקום יוצא דופן. הוא נראה כמו באר רגיל עם שלוחנות וכיסאות ובמה קטנה, מעל הבמה בצד ימין תמונה בשחור לבן של ג'רי גרסייה ז"ל ומימין תמונה של בוב דילן יבדל לחיים ארוכים. את המקום פתח לפני כמה שנים בחור אמריקני חובב בלוז ורוק בשם אהרון , וירש אותו ממנו בחור נהדר בשם כ"ץ  שמנהל אותו ועושה את המקום למה שהוא – הבאר הכי חם להופעות בארץ. תמיד יש שם טירוף. אנשים שותים שם בירות יותר ממקומות אחרים, יש שם קנקנים גדולים כאלה בכמות ששולחן יכול לשתות מהם, ולא פעם ראיתי את כ"ץ מחליף חבית באמצע ההופעה. משהו באווירה של המקום מאפשר להשתטות להשתחרר ולנגן בצורה שלא ראיתי בשום מקום אחר. אם יוצא לכם ואתם בירושלים בערב תשאלו על סנדרום ברחוב הלל….תמיד שווה לשמוע שם מוסיקה חיה.

33 תגובות

  1. מי אמר שאי אפשר למצוא בלוז וג'אז בארץ??
    אבל למה אין איזה באר כזה שאינו גובה תשלום בכניסה, כדוגמת אירופה ושאר העולם. האמנים זוכים לחשיפה, הבר זוכה לרווחים מהאלכוהול (וחובבי ג'אז ובלוז שותים הרבה אלכוהול). מדי פעם אולי להקת רוק צעירה, אולי אפילו אלקטרוניקה. אבל משהו גדול. כניסה חינם, זה חשוב. אולי יעזור קצת לאמנים מתחילים.

    1. אני לא יודע איפה אתה הסתובבת
      אבל לשלם 7-8$ בכניסה להופעה זה מגניב. ולא מדובר פה בז'אז למרות הקישור של הבלוז. מדובר ברוק&בלוז.

  2. געגועים לסינדרום.

    כשגרתי בירושלים, היו לי שלושה בתים. דירתי השכורה (רחוב רמבן), בית הקפה 'נוקטורנו' שברחוב בצלאל וה'סינדרום'.

    האמת היא שהיו לי רק שני בתים. אל דירתי הגעתי רק כדי לישון כשהייתי ממש ממש ממש עייף ואל 'נוקטורנו' הגעתי כשכאב לי הראש מהבירה והבאסים.

    מתישהו אני אהיה חייב לנדוד שוב לירושלים.

    (טוב שכתבת. עשית הפסקה ארוכה מידי)

      1. חביב? מדהים!
        עמית וגור המדהימים, אִלֵה ההיסטרית, ענבר המצחיקולה…
        ואיך אפשר לשכוח את פינות הישיבה בקומה השניה, פינות בהן נוסדה האגודה למלחמה בשפיות…

          1. נכון. עם שירים מעניינים…
            את ירושלמית? עדיין הולכת לשם?

            אכ, תמסרי לחתיך-העל עמית דש מהאגודה למלחמה בשפיות

    1. כן. זה נכון
      חוחרה הוא הבן אדם שהביא אותי להופיע שם לפני כמה שנים
      הייתה לי הופעה עם מאור בצוללת הצהובה. חוחרה בא ואמר לי אני מכיר מקום שיותר מגניב לנגן בו ויותר קל להביא אליו אנשים. וכך היה.
      אם תרצו הוא האיש שהביא אותי למקום

  3. רגע, שאני אבין, זה הבלוג של דן תורן האמיתי? אם כן, תענה לי בבקשה על שאלה שאני תוהה לגביה הרבה זמן… את מי אתה מדובב במומינים?

    1. סוג של שאלות שתיהן גם אם זה אני וגם לבי המומנים שמופיע בבלוג המון פעמים
      למה שלא תקרא אחורה בזמן

      1. אמממ… כי זה יכול לקחת מלא זמן עד שאני אקרא את כל הפוסטים שלך… למה שלא תענה לי עכשיו?

          1. כן שמתי לב שרשמתי אותה ממש מוזר
            אין לי מושג למה….

            הכוונה היתה שאם בא לך תציץ במייל שלך
            באימייל שלך

  4. אוף טופיק, אבל הייתי חייבת להעיר
    הטקסט שלך על הרקע השחור נורא לא נוח לקריאה, וממש לא ידידותי למשתמש.
    נורא רציתי להמשיך לקרוא, אבל חטפתי כאב ראש.
    תשקול להחליף את הצבעים…
    ולא, לבן על לבן גם לא יילך 🙂

  5. אח יא דן,

    אני אצטרף אל חבורת השוטים (בעירבון מוגבל) שקוראים לך לרענן את הבלוג שלך לעיתים מזומנות יותר. יש פה פוטנציאל מבוזבז, ואירועים שאתה מסתיר מאיתנו.
    אני לא אגיד לך שתביא יותר פלפל, גם לא חומוס, ואפילו לא שתצא מהארון. אבל בשביל קצת גאוות יחידה, למה לא תראה את פרצופף הבלוגרי לעיתים מזומנות יותר?, יש לנו דיל?

    TROY
    הנוסע לטבריה (בראשון)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *