ללכת או לא ללכת


 


הכל התחיל שהעוזרת הפקה הזאת , מירב התקשרה אלי ואמרה


-הלו, דן? אתה שומע דוד היה נורא רוצה שתבוא לתוכנית הסיום שלו, אחרי 17 שנה הוא עוזב את ערוץ 2 ואנשי הסטטיסטיקה שלנו בדקו ומצאו שאתה היחיד מכל אומני ישראל שעוד לא היה בתוכנית שלו. דוד אומר שזה יהיה לו לכבוד אם תבוא לשיר בסיום התכונית האחרונה איזה שיר שלך שאתה רוצה


שתקתי.


-הלו? אתה שם?


-"כן" אמרתי.


-רק שאני לא יודע מה לענות… אני יכול לחשוב על זה קצת?"


-אתה לא רציני נכון? יש איזה חמש מאות זמרים שהיו מתי לקבל את הטלפון הזה, ואלה רוצה לחשוב על זה קצת.


-תראי, אמרתי הבת של מצוננת, ואשתי בעבודה, היא תחזור עוד מעט, ואז נדבר טוב זה עניין של שעתיים, בסדר?


-אם אתה מתעקש… טוב קח את הטלפון שלי, ביי.


סגרתי את הטלפון וישר התקשרתי למסלווטי.


-יותר טוב בשבילך שזה יהיה חשוב תורן, אני באמצע ניתוח. אני מכיר אותו מאז התיכון ומאז שהוא נעשה פרופ' מסלווטי תמיד באמצע ניתוח או לפני ניתוח או אחרי ניתוח, רק אלוהים יודע מתי הוא ישן.


-טופז הזמין אותי לתוכנית הסיום שלו בערוץ 2, ללכת?


-הם משלמים?


-אתה יודע מימנום אמ"י.


-בקיצור משלמים, אתה לא יכול להרשות לעצמך את ההתלבטויות יפות הנפש שלך תורן, אם היה לך מקצוע כמו שלי היית יכול לבחור, אבל אתה סתם מבלבל את המוח. תלך וזהו, מה אתה צריך לע,שדות שם?


-לשיר


-נו אז תשיר, אני חייב לגמור לתפור לזאתי את התחת, הבטחתי לה לעשות לה טוסיק כמו של מרלין מונרו, ביי מפונקי.


מסלווטי, אתם מבינים, הוא פרוקטולוג, מומחה לפי הטבעת מהגדולים בעולם. פעם שמעתי שניים מדברים באוטובוס על רופאים ואחד שאל את השני, " מי לעזאזל  הולך להיות פרוקטולוג, זה המקצוע הכי נורא בעולם, כל היום מסתכל לתוך תחתים של אנשים"


אז אני אגיד לכם מי הולך, טיפוסים פרקטיים כמו מסלווטי. אנשים שמבינים שעבודה זה משהו שצריך ללכת אליו, ואם כבר הולכים לעבודה, עדיף לחזור עם הרבה כסף. נדמה לי שהמזרטי של מסלווטי היא אפילו יותר יקרה מהמרצדס של דודו.


יצאתי לשכונה, אמרתי לעצמי שאני ואעבור בקפה, ואני בטח אמצע מישהו שיגיד לי שאני צודק ושעדיף לא ללכת. התחלתי לקלוט את זה, מעולם לא זכיתי בשום תואר, שום הגרלה שום פרס והנה פתאום יש לי תואר- האומן הישראלי היחיד שלא הופיע אצל דודו טופז זה משהו להראות לנכדים, זה משהו לכתוב בספר זיכרונות, למה לקלקל את זה בשביל כמה שקלים. פתאום קלטתי שאני לא יודע בדיוק כמה שקלים זה ואז הפלאפון שלי צלצל


-הלו דן זאת זוב מירב מדודו.


-כן שלום


-רק רציתי להגיד לך שדודו ביקש שישלמו לך 5000 שקל על האירוח בתוכנית, אוקי? אז זה –                                                   סגור, אתה מרוצה?


-זה מאד מחמיא לי, תני לי לחזור אליך כמו שקבענו טוב מירב?


-בסדר…. אם אתה מתעקש…תראה זאת התוכנית האחרונה של דודו, ואני חושבת שאתה יודע שמכאן הוא עובר ישר לניהול של אחת מרשתות הטלוויזיה, אני אומרת לך את זה מחוץ לתפקיד שלי, וזה גם היה כתובת בכל אתרי הרכילות, אבל שתדע שהולך להיות לו עוד יותר כוח ממה שכבר יש לו, ואני ממש לא מציע לך לסרב לו אוקי? דבר איתי תוך שעה, אח"כ אני פונה למישהו אחר.


בקפה ראיתי את מנחם יושב כרגיל ומעשן בשרשרת, מנחם כבר בן שמונים ועדיין מעשן ומחייך.


ספרתי לו את הסיפור ולקחתי ממנו סיגריה, מנחם המשיך לחייך, ואמר לי


-אתה יודע, אפילו אני הייתי בתוכנית של דודו"


-אתה?!


כן. לפני איזה עשר שנים, הוא הזמין אותי לכבוד תערוכה שעשו לי במוזיאון ישראל, מהמוזיאון מאד ביקשו שאני אלך והלכתי בלי בעיות, אפילו נהניתי. נמה אתה עושה מזה כזה עניין, תלך וזהו, אתה תהנה, ו5000 שקל, מה קורה לך ילד?


פתאום בא לי חשק נוראי ללכת. הכל נראה לי שטויות פתאום, ונראה לי שלבוא ככה לדודו עם כל התחושה הזאת של הפרגון יכול לעשות לי די נעים. ואני גם יכול לשיר מה שבא לי, חשבתי אולי לשיר את "אחרי שהקיץ יגמר" שלא שרתי המון זמן. פתאום זה הכל נראה לי נורא פשוט.


הוצאתי את הטלפון מהכיס וצלצלתי למספר של מירב


– הלו הגעתם למירב אני לא יכולה לענות כרגע, תשאירו הודעה


ניתקתי. לא יודע בדיוק למה, פשוט רציתי לסגור איתה את הפרטים בע"פ…


עליתי הביתה. אחרי איזה עשרים דקות טלפון . מירב


– נו?


-בסדר, אני בא.


– תודה רבה לך באמת…


– נו אל תציגי את זה ככה, סליחה טוב


– טוב, תחקירנית שלנו תתקשר אליך עוד מעט אל תזוז מהטלפון.


בסופו של דבר זה לא קרה. באמת שלא באשמתי. בערב של התוכנית היה פיגוע, כשעוד הייתי בבית, התקשרו לשאול אותי אם אני יכול לשיר את "הרעות". הרעות?! שאלתי, לא מה פתאום, דודו מבקש אמרו לי, בשביל האחדות של העם. אמרתי שאני לא שולט בשיר. אז אמרו לי שנורא מצטערים אבל התוכנית של דודו משנה אופי בגלל הפיגוע, ושיזמינו אותי פעם אחרת.


אמרתי תודה וסגרתי את הטלפון. בסופו של דבר זאת גם לא הייתה התוכנית האחרונה שלו, אבל את זה אתם בטח יודעים לבד, התוכנית של דודו מעולם לא ירדה, ואני מעולם לא הופעתי בה.


 


 


 


 


 


.


 

21 תגובות

  1. זה אחד מהפוסטים שלך שבלעתי תוך כדי קריאה.
    היה מעניין. 🙂
    ואני אומרת – בפעם הבאה שתוזמן תלך כי יהיה ממש
    נחמד לראות אותך בטלוויזיה.
    תחשוב על הרייטינג, על הפרסום, על הכסף שתקבל.
    לדעתי זה לא צביעות או לרדת ברמה. כ ו ל ם עשו את זה.
    שבת נעימה,
    לין

  2. אף פעם לא אהבתי את הדודו הזה ..
    ולפי דעתי אומן אמיתי לא צריך להופיע בתוכנית שכזו!
    למרות שיש הרבה שכסף ופרסום עושים להם את זה.
    אתה תמצא תוכניות יותר מענינות להופיע בהם אני בטוח!
    הכי מענין יהיה לראות אותך בערוץ 24..

  3. תגיד, מיסלווטי זה בוריס? מזמנהוף?
    אם כן רק אני יכול להבין אותך! אנחנו מתואמים!
    בשורות טובות דן היקר. בריא עליך , המשך עשיה פוריה. המשך להפרות אותנו

  4. דודו טופז לא 17 שנה בטלוויזיה . כמו כן ,מנחם לא בן 80 ( למרות שאוליי הוא ניראה (סורי) ככה.
    והסיפור ממש אחלה אפילו עם מוסר השכל ….
    לקרוא סיפור בדוי עם דמויות מוכרות ….זה העלה בי חיוך.
    יש לך עוד סיפורים בסיגנון הזה??
    יש הרבה דמויות צבעוניות במיתחם ( שנקין וכו')
    וכולם איכשהו מתקבצות פחות או יותר ב טיקה.
    ככה שהשראה בטוח יש לך.
    ביי

  5. בכנות אני אגיד לך שאני ממש לא אוהבת את התוכנית של דודו טופז. אולי זו רק אני אבל אני חושבת שהיא רדודה נורא.

    מלבד זאת הסיפור ממש יפה, אפילו נשמע מציאותי קצת (רק שדודו טופז באמת לא נראה לי יירד מהמסך כל כך מהר).

    שיהיה לך המשך סופש מדהים

  6. הסיפור הוא לא על דודו טופז …..יש בו יותר איזשהו משל על החיים …
    what ment to be ment 2 be
    וחוץ מזה שזה סיפור …..סיפור…כאילו דהה
    במקום דודו , זה יכל להיות שם כמו משה או חיים
    ובמיקרה הזה יאיר לפיד או יאצפאן או כל אושייה מפורסמת אחרת שיש לה תכנית אירוח…..
    אז דיי לרדת על דוד טופז ובאמת קוראים יקרים תהיו קצת יותר עמוקים….או שלא בעצם מה זה משנה ….
    הסיפור באמת יפה אניוויי …

  7. דן, מה שצריך לקרות – קורה!

    לא היית צריך להופיע בתוכנית של דודו טופז, אז קרה מה שקרה להרחיק אותך ממנה.

    באופן אישי, אני לא סובלת את התוכנית של דודו טופז, ישבתי לפני שנתיים לראות אחת מהתוכניות, אבל זה האדם עצמו, שעושה לי איכסה, כשאני צופה בו.

    אתה נפלא עם או בלי ההופעה בתוכנית הזו, ו… הערה אישיתי קטנה: הכסף זה לא מה שיעשה אותנו מאושרים.

    אורלי

  8. כנראה היה באמת עדיף בסופו של דבר של תופיע אצל דודו, אחרי הכל התוכנית שלו כזאת ילדותית ו..רדודה לא יודעת איך להסביר את זה..
    אבל זה יהיה נחמד לראות אותך שוב על מסך הטלווזיה (חוץ מערוץ 24), ויהיה נחמד לשמוע אותך שר בשידור חי בתוכנית של מישהו..
    היה פוסט מעניין במיוחד, אהבתי מאוד

    שבת שלום,
    עדי 🙂

  9. בסופו של דבר קרה מה שרצית בהתחלה ולא הופעת….אז יש לך מזל….ואני חושבת שטוב שכך כי התוכנית של דודו פשוט תתר מה ולא לרמה שלך….כמו שלפני מישהו אמר לך יפה להפיע בערוץ 24 שאני מכורה אליו…אז ביי בנתיים

  10. חח איזה סיפור.
    לפחות יצא מה שרצית…
    תמיד נחמד לראות ב-24,
    ובשידורים חוזרים של מפתח הלב.. תוכנית התבגרות נוסטלגית… 🙂

  11. מה דעתך לארח זמרים לתכנית שבה הם ינסו להגיע לביצוע מעניין של שיר של מישהו אחר?
    משהו עם ניחוח תחרות, אבל לא רציני (כמו שיש ב Ready, set, cook או אפילו במפתח הלב)
    יש לך נסיון בהנחיה ובמוזיקה, אולי תציע את זה כקונספט, לאו דווקא לערוץ 24.

    אפשר לפתח את זה עוד יותר, להביא זמר מתחיל וזמר מוכר, ולנסות לשלב ביניהם. לתת להם לבחור מבין שלושה שירים את השיר שישירו, והם צריכים לספר שני ביצועים שונים.

    כמובן שאפשר להוציא דיסק בסוף העונה, לא רק גידי גוב יכול. 🙂

    בקיצור, מה שהבנתי מהסיפור שלך הוא את ההרגשה של הדמות / שלך(?). הרגשה של מישהו שמצטיייר כמרוצה, אך לא מסופק. חסר משהו, תחושה כללית של החמצה, כספית ואומנותית.

    מהכאב הזה לא נמות, אך גם לא נחיה בשקט

    ובשורה התחתונה, אהבתי את הסיפור. תודה.

  12. מישהו אמר שיפה ירקוני רוצה להקליט שיר שלך.

    תראה, דן, הם ימותו על זה בגלגלץ.

  13. סיפור משובח. הלוואי והייתי פרקטית כמו מסלווטי. במקום זה, אני בקטע של להציל את העולם וככה. נותן סיפוק יופי יופי, חבל שכסף אין בזה. נו, טוף.

    תמהתני איך מישהו יכל לחשוב בכלל שהסיפור אשכרה קרה במציאות. היום שבו דודו טופז יארח אותך (או אפילו ישלח את אחת עוזרות ההפקה שלו להזמין אותך) לתוכנית שלו, זה היום בו אני אזרוק את לוחמה בשטח בנוי וחופשה בעליי מהחלון.

    ולמרות שאין לי שום כוונה לפגוע (פלוס העובדה שאני דמות וירטואלית ויכולה להרשות לעצמי להתחצף מעט), רציתי לשאול: אולי כדאי שמישהו יעשה לך הגהה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *