15 תגובות

  1. פתיחה מעולה לספר.
    בתים בתים הוא אחד השירים שאני הכי אוהב.

    בהצלחה.

    אגב, קצת עצוב לשמוע שאתה עוזב את תא. יש משהו בכתיבה שלך מעוד נכון לעיר כזו. משהו בלתפוס רגעים של חיים בתקופה שלנו, במקום ובכלל. איך אפשר לעבור בשדרות רוטשילד בלי לחשוב על אם את זוכרת או לדמיין בדיוק בית קפה שכונתי בחוץ לארץ.
    בכול אופן אני קצת גולש בנוסטלגיה הפרטית שלי.

    שרק יהיה טוב,

    תודה.

  2. וואי, בהחלט פתיחה מעולה לספר =]
    תתחדש, תתחדש, תתחדש! בהצלחה!
    אני אקנה אותו… מבטיחה.
    ובינתיים, שיהיה לך יום מקסים… [=

    הדס

  3. אהבתי מאוד את העטיפה…נקווה שגם מבפנים הוא מדהים…אבל לא נראה לי שיש בעיה כל עוד מדובר בך..:)

  4. דן יש לי שאלה. אני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך. ואני גם חושבת שאתה ממש מוכשר. ומשחק נהדר, ומנגן מאוד יפה. אך אני לא מבינה משהו. למה אתה כותב בלוג? בגלל שאתה רוצה להוציא מהלב שלך כל מיני עיניינים? בגלל שאתה רוצה שהצעריצים יראו כמה אתה נחמד שאתה נותן להם הזדמנות לקרוא קצת על החיים שלך? בגלל שאתה אוהב לכתוב? ואל תחשוב לא נכון, אני מאוד מעריכה שאתה משתף אותנו בחייך המעניינים, לא כמו כל מפורסם אחר שלא יתן אפילו קצת מזמנו לכתוב בלוג.. זה מאוד מסקרן אותי באמת למה אתה כותב בלוג. אשמח עם תענה לי.
    ניצן שנהנת מכישוריך.

  5. דן בהצלחה עם הספר !
    :]
    ורק רציתי לציין שלפני כמה ימים
    אני וחברים שלי ישבנו בפאנן ראינו את הסרט
    "בחינת בגרות"… סרט ענקקק סרט פולחן !!
    אחלה משחק נתת שם עוד בגיל צעיר
    שבוע טוב.

  6. וואו מזל טוב

    רק רציתי לומר ש"בך לא נוגע" זה אחד השירים הכי טובים ששמעתי אי פעם – הייתי מזמם אותו בתקופת הצבא כשעשיתי קורס טנקים בבה"ד 20, לפעמים תכני השיעור היו נכנסים לי למוח והייתי מתחיל לחרבש: "הבל פיך התמים / שקט ורוגע / שום דבר לא מפחיד / טנק לא פוגע"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *