שמתי לב למה שעושה פישי הגדול, ואיך הוא מדבר. והוא באמת גדול. זה שהוא שם את הדיסק שלו להורדה חינמית באניטרנט, מתוך רצון להמשיך לעשות מוסיקה. זה יפה. בכלל הגישה שאומרת שיקנו או שאני לא ממשיך לעשות להם, היא בעיתית. כי אנשים צורבים ברובם, אז מה שפישי עשה היה לסדר לו רפסודה שצוף על הזרם ולא ניסה כמו כולם לבנות סכר שסופו להישבר. מצא חן בעיני איך שהוא מדבר, הוא מישהו שהייתי לוקח להיות דובר האומנים המופיעים, אולי בשביל לקבל איזה שקל מתקציב התרבות של המדינה. תראו מה דורון צבי עשה עבור הקולנוע הישראלי, מיליונים של שקלים בשנה. לא בטוח שהייתי מסוגל לבקש כסף ציבורי, אבל יתכן וסיבסוד של חדרי חזרות, וסיבסוד כרטיסים לקהל זאת אפשרות לא רעה לתמיכה ממשלתית בפופ הישראלי ובקהלו.
25 תגובות
אני מסכימה עם מה שכתבת ומתפרצת לדלת פתוחה בעניין אחר והוא – זילות התוכן בעולם המוזיקה הישראלית.
לפני שאני מתחילה להתבכיין אשמח לשמוע את דעתך כיוצר ודעתכם גולשים יקרים.
תודה
לא מובנת לי השאלה…תוכלי לפרט?
אני מניח שהיא מתכוונת לרמה הטקסטים בכל ה’להיטים’ האחרונים, ובכלל לרמה של הדור החדש ביצירה העברית.
כתבתי לא מזמן פוסט בנושא –
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=6771&blogcode=670647
בדיוק.
מעבר להזנחת השפה העברית הטקסטים פשוט תת רמה. ילדים שרים אותם, גדלים עליהם, מתחנכים עליהם. אני לא חושבת שאין מקום לסלנג ומחאה בשירה (יש גם יש) אבל יש גבולות. מעבר לזה חסר לי איזון של שירים עם מסר או פואנטה, שירים חכמים ומחכימים, עברית מעניינת, דימויים, משחקי מילים…איפה הם?
ונקנח בפיסת טקסט משיר של "הישראלים": "יו איך גדלת להיות כוסית/רוצה בטוסיק?"
אני איתכם.. והגירסה של רוני עוד יותר נוראית.. שאלוהים ישמור..
דן נשמח לדעתך. תודה
כל העניין של תמיכה ציבורית במדינה כמו שלנו בעייתי מאד. מיד מתייחסים היום למי שמבקש תמיכה ציבורית כלשהי כאל נצלן, כאל מישהו שלא משתלב בכלל המשחק. מצפים שכולם יכנסו למשחק הרייטינג הענק. אם אתה לא רווחי, כנראה שאתה לא שווה, ככה אומרים. אבל מתעלמים מהעובדה שיש מי שקובע את הכללים, וידו על העליונה, ויש לו השפעה רבה על מה יצליח ומה ישאר בצד. קובעי הטעם. בדיוק כמו שבעלי הממון ממנים את תעשיית האומנות במוזיאונים, ועל-ידי כך קובעים איזה אמן יצליח ואיזה ימות ברעב באיזה מרתף אפל.
הגישה שאני אוהב לראות היא, מצד אחד, חוסר נכונות לוותר על תמיכה ציבורית, מתוך עיקרון. ותוך כדי, המצאה מחדש של הכללים. חתירה מתחת לכוחות. הפתעה. ליצור איזה מודל שהחברות הגדולות לא יהיו מוכנות לו, שיתפוס אותם עם המכנסיים למטה.
ובכל זאת…. תמיכה ציבורית בתרבות ובעיקר במוזיקה שהיא חלק גדול מהתרבות היא לגיטימית, לא תתקיים מדינה ללא תרבות, חלק לא קטן מהציבור לא מבין את זה ומשתין על התרבות שלו, עם זאת, חל שיפור….,
ו…. תמיכה ציבורית לגיטימית לדעתי, בשביל לשמר תרבות טובה בישראל
איך הציבור יכול להבין את זה כאשר אומרים לו שתרבות זה ערוץ 2? שמה שמגיע לציבור לראות זה "מה שהוא רוצה"?
ישנם אינטרסנטים שמרוויחים היטב מכך שהציבור כבר לא מבין שיש תרבות אחרת, שאי אפשר למדוד אותה לפי מדדי רייטינג. ובמקביל, הם פועלים כדי ליצור הבנה שתמיכה ציבורית היא משהו מיושן, שהיום הוא יותר בזבוז כספי ציבור ולא משהו שיכול לתרום לציבור
נכון
הבא נריע לפישי !
למה שלא תעשה זאת גם אתה ?
אני מכור את הדיסקים שלי, וגם את ספר הפזמונים מאד בזול. אין לי חברת הפקות על הראש, ואני חושב ש- 30 שקל הם מחיר שאנשים שמחים לשלם, אם הם נהנו בהופעה, ולראיה כמעט בכל הופעה נמכרים כ10 דיסקים.אבל יתכן שבעתיד אעשה בדיוק כך.
ואני אוסף ברשותך, שאפשר היה למצוא ברשת בשנים האחרונות לא מעט שירים שלך שניתנו להורדה חוקית ללא תשלום.
אמממממ, את המוזיקה של פישי הגדול אני לא אוהב, אבל אני מאמין שהנקודה היא לא על סוג המוזיקה…
עם מה שהוא עשה וזה סבבה, לדעתי, הדיסקים הישראלים ברובם עולים 60 שקל, הוצאה הוגנת ביותר בשביל דיסק, בעוד לקנות דיסק לועזי מגיע בד"כ ל-80 ולפעמים ל-90…., מקווה שאנשים יקנו כמה שיותר מהמוזיקה שהם שומעים…, שימשיכו לבוא להופעות.
אחרי הכל, התרבות שלנו, כדי שלא נישאר רק עם זמרות סטייל רוני, שאצלה קודם בא הקונספט ומלבישים עליו זמר. בשביל שיהיו זמרים אמיתיים.
(קניתי את החדש של שוטאי הנבואה! מעולה!!!)
אנשים! רביעי, ת"א, הופעה, היהודים, מומלץ
אני מאוד מסכים בנושא, בתור אחד שמאוד רוצה לקנות דיסקים והרבה פעמים לא יכול להרשות לעצמו בגלל המחירים של הדיסקים בארץ. קורה לי לא פעם שאני שומע על אמן לא מוכר, על אמן כזה אני לא אוציא 50-60-70-80 שקל לפני ששמעתי אותו, אבל אם אני אוכל לשמוע אותו באינטרנט בחינם, והוא ימצא חן בעיניי, אני בהחלט אקנה את הדיסק שלו.
אני חושב שיש לי בבית לפחות 30 דיסקים שאם לא הייתי מוריד אותם קודם באינטרנט אין שום סיכוי שהייתי קונה אותם. בסופו של דבר אי-אפשר לעצור את ההורדות החינמיות, על כל הגבלה שישימו על המדיה הזאת תמיד יהיה האקר שימצא דרך לעקוף אותה, לאמנים עדיף להצטרף למגמה הזאת מאשר להילחם בטחנות-רוח.
הא… מעניין.
אני חושבת שיש לך מחירים סבירים ביותר.
הופעות, אלבומים.
קניתי 2 דיסקים שלך לפני איזה חודש נראה לי, בחנות, ושניהם ביחד עלו לי 50 ש"ח. בד"כ זה מה שאני מוציאה על אלבום אחד. זה סביר מאוד.
בכל מקרה, אני מאוד מעריכה אותך, ואני אישית, מוכנה לשלם הרבה (עד גבול מסויים) בשביל להנות מהמוסיקה שלך, ההופעות שלך, ממך.
אבל אני מייצגת את עצמי.
בכל מקרה זה יפה שכך אתה חושב, ושאולי תפעל כך בעתיד.
מעריכה אותך פי כמה כעת =)
שיהיה לך שבוע נפלא.
הדס.
אבל מכיוון שהיד קלה על ההדק הוא הגיע לפלטינה בקלות.
חזרתי לצבא ונזכרתי ששכחתי להגיב לך (באוטובוס בזמן נסיעה) – כשיצא הדיסק "עוד סיבוב" רכשתי אותו. ורציתי להגיד לך את זה, כי אולי זה יעשה לך טוב… ואם זה יעשה לך טוב, אז עשיתי עוד צעד לעולם טוב יותר
הבה נראה… נורא נחמד לשבת ולהגיד תקנו דיסק מקורי. אבל כפי שציינתם דיסק מקורי עולה לפחות 60 שקל. דגש על לפחות. ולא לכולם יש את הכסף הזה.
אז מה אתם מציעים? לא לשמוע את האמנים האלו בכלל? לוותר על שמיעת מוזיקה בכלל כי זה לא הוגן?
בסדר… יש זמרים/להקות שאם אתה ממש מעריך אותם אז שווה לקנות את הדיסק שלהם אבל אי אפשר לחיות על זה בלבד לצערי. לא הכל כל כך פשוט ולא הכל עובד על שחור ולבן
רק חייב לציין שאני לא קונה דיסקים שעולים יותר מ-50 שקל (וגם זה נדיר). יש הרבה מאד דיסקים זולים וטובים, בטווח שבין 20 ש"ח (bloodflowers של ה-cures, בתו השמיני בירושלים, הייתי בשוק..) לבין 40 ש"ח. חפשו בדיסק סנטר בדיזינגוף סנטר בת"א, בתו השמיני בירושלים, ובחנויות דיסקים יד שניה ברחבי הארץ.
בדוגרי צודק…
אבל יש משהו מעבר.. זאת עבודה.. אם זה יהיה ככה כל דבר יהיה חינם.. כמו מותגים.. אז ממילא נקנה חיקויים אז למה לא להוריד את המחירים של המקור? הבינות?
דן,יש לי שאלה,הגיטרה הלבנה שיש לך(היא שלך לא?:),זה סקוויאר?
לא. זאת פנדר סטרטוקסטר
איזו גיטרה לבנה יש לשלמה?
אתם אומרים שהבעיה היא במשלב המילים הנמוך, בילדותיות הטבועה במלחינים/זמרים/אמנים. אתם טוענים שהבעיה היא שאין מסר בשירים. אני חושב שאתם טועים.
אני רואה במוסיקה.. מורכבות. הרמוניה. מחשבה. ולא כל מה שמסביב. אמתית. כזאת שתמיד תאתגר את עצמה, מרגשת. לא מרגשת בגלל שהסולן ציין כמה הוא אהב מישהי ומה הוא היה מוכן לעשות בשבילה, אפילו לא כשהוא והגיטרה עולים לטונים גבוהים ומנעימים כביכול.
מוסיקה, אמיתית, מתמקדת ב… מוסיקה. זה כ"כ קשה להסביר, אבל כ"כ קל להבין. כזאת שרק ששומעים מספר פעמים מבינים למה הייתה הכוונה בשיר. למה הוא נועד. כזאת ששומעים אותה, ומבינים את מה שהכלים מנסים לומר ולא מצליחים.
וגם הסולן הוא כלי. והוא שם בשביל לשיר, ולא לדבר. בגלל מסרים לא בונים שיר טוב.
וזאת מוסיקה אמיתית, לדעתי, ורק לדעתי. ובגלל זה מוסיקה ישראלית נשמעת כמו שהיא נשמעת. כי חסר רגש ומורכבות.
Dream Theater, Eric Clapton, Metallica, Pink Floyd, Symphony – X –
תשמעו ותבינו.
כמו שהסמשינג פאמפקינס עשו.. את האלבום האחרון שלהם הפיצו באינטרנט