קר, אבל בכל זאת הבריכה בסנטר, כלומר בדיזנגוף סנטר, והיא באמת מרכז בחיים שלי. אני בא לשם , לובש את הבגד ים, נכנס למים והכל משתנה. כאילו נהיה לי אמצע. אני מפסיק לחושב אחרי כמה בריכות. נושם. מתרכז בנשימות. אחרי הבריכה אני חדש. לפעמים אני כמ חלון שבור. הרוחות נושבות דרכי בכל הכח, אני מתנופף ומתנודד, נאנק על צירי. המים של הבריכה הם כמו השמן לצירים שלי. הרחות לפעמים הן שדים ולפעמים זה פשוט מזג אוויר. אני רואה שהזמן חולף ונותן לו לעשות כרצונו, מבין שלא היה עוזר לי גם הייתי מתנגד. בבריכה יש סאונה חדשה, מעץ לבן. בדיוק אני קורא ספר שנקרא מוסיקה פופלרית מויטולה. ספר שוודי על מחוז צפוני בגבול שוודיה פינלנד. הסאונה בספר היא מקום מאד חשוב. כל המשפחה מתרחצת בה ביחד שעה ארוכה עד שהם נהיים וורודים כמו שפנים שהורידו להם את העור… אבל שם גם באמת קר…. פה קר רק קצת ורק לפעמים. אבל הבריכה בסנטר, היא משהו טוב גם כשחם וביחוד כשקר.
14 תגובות
הבריכה היא הסאונה של יזרעאל. או משהו בסגנון.
קרררררר לי ואני עוד מאילת…שלחתם לנו את העננים????
רק תזהר מיותר מידי כלור בעיניים.
נכון לגבי כל ספורט שדורש התנתקות, ריצות ארוכות זה מה שאני דוגל בו.
תמיד העדפתי ספורט עם כמה שפחות זיעה…נגיד סנוקר 🙂
עכשיו ברצינות…אני גם דוגל בבריכות , פשוט מקום שעוזר לך לנקות את כל המחשבות
כנראה במים זה באמת הכי טוב.
תשתכשך בנעימים
חן
דן עכשיו הייתי קורא לך את הבלוג שלך אבל מגיב אשמח תעיף מבט קטן גם בבלוג שלי
תיקון קל התגובה הקודמת שלי יצאה אם מלא שגיאות כתיב ( מיקלדת דפוקה ) בכול מקרא אני כבר דייהרבה זמן קורא לך את הבלוג רק אני עכשיו החילטתי להגיב
גם אני אוהב ספורט אפילו מאוד אבל לשחות אני ממש לא יודע אני מעדיף כדורגל כדורסל
בקר גם בהיזדמנות בבבלוג שלי ודרך אגב לבן על לבן זה אחד השירים האהובים עליי
היי דן אהבתי את הפוסט חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
אגב
ראית את הרפתקאות גומל?
http://corky.net/~dorimani/animations/gumal.htm
זה ממש גאוני ואני מקווה שתאהב את זה
להיות ורודים מרחצה?
נו, זה נשמע נחמד 😉
הדבר הכי מוזר קרה הרגע..
אני מדפדפת בין דפי הבלוג שלך..
נהנת ממנו.
חושבת עליך.
ופתאום אני שומעת את השיר שלך בוואלה..
הזוי!
תחשוב שאתה עומד ברחוב סוען עם מלא אנשים ותיכנס לבריכה. זה עושה את זה יותר טוב תאמין לי.
כשאתה "זורם" במקום "תקוע" שמשתנה 4 פעמים בשנה,
זה נחמד.