קר ויש בריכה בסנטר

קר, אבל בכל זאת הבריכה בסנטר, כלומר בדיזנגוף סנטר, והיא באמת מרכז בחיים שלי. אני בא לשם , לובש את הבגד ים, נכנס למים והכל משתנה. כאילו נהיה לי אמצע. אני מפסיק לחושב אחרי כמה בריכות. נושם. מתרכז בנשימות. אחרי הבריכה אני חדש. לפעמים אני כמ חלון שבור. הרוחות נושבות דרכי בכל הכח, אני מתנופף ומתנודד, נאנק על צירי. המים  של הבריכה הם כמו השמן לצירים שלי. הרחות לפעמים הן שדים ולפעמים זה פשוט מזג אוויר. אני רואה שהזמן חולף ונותן לו לעשות כרצונו, מבין שלא היה עוזר לי גם הייתי מתנגד. בבריכה יש סאונה חדשה, מעץ לבן. בדיוק אני קורא ספר שנקרא מוסיקה פופלרית מויטולה. ספר שוודי על מחוז צפוני בגבול שוודיה פינלנד. הסאונה בספר היא מקום מאד חשוב. כל המשפחה מתרחצת בה ביחד שעה ארוכה עד שהם נהיים וורודים כמו שפנים שהורידו להם את העור… אבל שם גם באמת קר…. פה קר רק קצת ורק לפעמים. אבל הבריכה בסנטר, היא משהו טוב גם כשחם וביחוד כשקר.

14 תגובות

  1. תמיד העדפתי ספורט עם כמה שפחות זיעה…נגיד סנוקר 🙂
    עכשיו ברצינות…אני גם דוגל בבריכות , פשוט מקום שעוזר לך לנקות את כל המחשבות
    כנראה במים זה באמת הכי טוב.

  2. תיקון קל התגובה הקודמת שלי יצאה אם מלא שגיאות כתיב ( מיקלדת דפוקה ) בכול מקרא אני כבר דייהרבה זמן קורא לך את הבלוג רק אני עכשיו החילטתי להגיב
    גם אני אוהב ספורט אפילו מאוד אבל לשחות אני ממש לא יודע אני מעדיף כדורגל כדורסל

    בקר גם בהיזדמנות בבבלוג שלי ודרך אגב לבן על לבן זה אחד השירים האהובים עליי

  3. הדבר הכי מוזר קרה הרגע..
    אני מדפדפת בין דפי הבלוג שלך..
    נהנת ממנו.
    חושבת עליך.
    ופתאום אני שומעת את השיר שלך בוואלה..

    הזוי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *