לפעמים כשאתה כבר לא חושב עליו
הוא מתקשר
חבר
כל עוד שאלת למה הוא לא מצלצל
מה קרה
וניסת לברר ושאלת את עצמך
כלום
קו מת
ואז בוקר אחד
שלום כיתה א
הילדים הצטרפו למערכת החינוך רק הבוקר וטלפון
הסיבות הן פשוטות
לא מורכבות
ככה וככה קרה
ואז כבר היה מאוחר להסביר
אתה יודע איך זה
כן אני יודע
ובערב נושבת כבר טיפה רוח
בפנים זה עוד קיץ אבל בחצר
אחד בספטמבר מורגש
עבר טוב לך ידיד
ערב טוב גם לך
8 תגובות
אני פשוט אוהבת לקרוא בך.
[הו, ושתהיה שנה נפלאה. כמובן]
מקסים,דן,פשוט מקסים.
זה נחמד כשדבר כזה קורה.. אצלי קרה היום בדיוק ההיפך, ודווקא "צחוק הגורל", שיר שאתה כתבת יחד עם פיטר רוט עזר לי להתעודד מעט.
אני לא מפספסת שום פוסט, אני מגיבה רק כשיש לי משהו "חשוב", ועכשיו זה מרגיש נכון. אין הרגשה גרועה יותר מאיבוד חבר, ואין הרגשה טובה יותר מהשבת הקשר לקדמותו, למרות שלעולם הוא לא יחזור להיות כשהיה. אנו חיים בשביל הפעמים המעטות שבהן הקשר המחודש אפילו טוב מן הקשר המקורי…
אם אין שמירת טינה.. הקשר יחזור להיות כמו שהיה ואפילו יותר טוב..
אחח האחד בספטמבר.. קצת עצוב לי שאני לא יילך יותר לעולם לבית-ספר.. בטח אני יחווה זאת שוב שיהיו לי ילדים והם יילכו ללמוד..
לא נתנו לי להכנס לביצפר ביום הראשון כי לשיער שלי היה גוון אדום, באמת לא משהו מזעזע…וכולם הסכימו איתי, אפילו השמרנים ביותר….באסה..אני מובטלת בית ספרית
מקסים.. אהבתי בעיקר את הפשטות של השיר.
אני אוהב ככה את האלה הקטנים שלך…
אבל תכלס, יש שיר שממש התחברתי אליו…
השיר ’שוב השקר הזה’…
הסיום צמרר לי את המוח!!!
תסכים איתי שאתה מרוצה ממנו…