דן תורן

Dan Toren

Dan Toren

לקביעת הופעות | רק דן

יום ראשון ללימודים

שנת הלימודים החלה


אני עולה במדרגות רקומה רביעית מחפש את החדש של כיתה ב של המורה שושי,


 אני חלון פרוץ, הכל קורה עכשיו. אני ילד שעובר בית ספר אני מחפש את הכיתה שלי, אני מגיע לתל אביב.


 מכיר את החברים בשכונה מכיר את המורה. זה מרגש וזה מפחיד התיק חדש המחברת חדשה לא כתוב בה כלום.


הו הנה שושי , הבן שלי שזוף מאד רואה אותי וקופץ לעברי, הוא שואל אם הבאתי לו לאכול את כל מה שהוא ביקש אני אומר שכן, אני מברך את שושי. שמח שהיא תלמד אותו. שואל למה הם בקומה כל כך גבוהה. יש הסבר אבל אני לא מקשיב. אני מגיע ברגל לבית הספר הקליר שמאחורי העירייה. מסתבר שאני טוב בכדור יד. מזל שאח של בני ,אברי , הוא בכיתה ח והחברים שלו ישמרו עלינו אם יהיו צרות. יהיו צרות? לך תדע, אני יורד במדרגות נכנס למכונית העייפה ומתניע. אני נוסע אל היום שלי. מה יש לי לעשות היום…..אני לא יודע אני רק בכיתה ב' מה כבר יכול להיות לי לעשות….


 

12 תגובות

  1. כן, שנת הלימודים….
    ולחשוב שבאיזשהו מקום אני יכולתי לפתוח אותה השנה מהצד של המורים….. אבל אני עוד לא מוכנה לעבור צד…
    מה שכן, שמת לב שאיך שמתחילה השנה"ל השמים עוברים למצב של עננות מתקדמת? האח הידד!
    שתהיה שנהל" מוצלחת למשונה"לים ושלי יהיה סתם קריר ונעים!

  2. מה שלא יהיה ,נהנייתי,נקווה תמיד להצלחתם אחרי הכל הם האמת שלנו,השתקפויות קטנות שלנו,הם מחוברים אלינו כבר הרבה לפני שאנחנו אליהם,נכון דן???
    אנחנו די שקופים בעיינהם הקטנות,הם יודעים אותנו ואנחנו מנחשים אותם כל גיל מחדש

    אור ואהבה

  3. היום הראשון ללימודים זה אחלה הזדמנות לפגוש את כל הילדים מהכיתה, שזה סבבה.

    נ.ב. האם ההופעה בזאפה אמיתית וכל האורחים שרשומים אכן יהיו שם?

  4. מרגש לסיים את החופש האינסופי. שנה חדשה. זה טוב שתמיד יש תאריך כזה שאפשר להתחיל מחדש, כך אמרתי לקטנה.
    שתי קופסאות זהובות קטנות עם כמה לבבות שוקולד ומכתב קטן של "בהצלחה" מאמא על המיטה. בוקר. טלפון מאבא.
    תיק גדול, גב קטן. מתרחק.
    יום ראשון ללימודים. כיתה ב’, כיתה ד’, בלפור, ת"א.
    וחופש, ברור שחופש. יום אחד. קפה במאזה. מחשבות. איך שהן גדלות. הזמן טס. ורק אתמול התחילו ללכת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *