ז'אק ואני מסתכלים בנוף
דרך החלונות האדומים
ז'אק נמשך לאדמה השחורה עם הגבעות
אני מתלהב מציפורי הציפציף עם הפרווה הצהובה
עיניו יוצאות ונכנסות מהחלון
כאילו הוא עצמו אנקור
אחר כך במלון יובל ואני חוזרים
משיטוט חסר מנוחה בארבע בבוקר
ז'אק יושב מול המראה
סיגריה בפה סיגריה בוערת במאפרה
והוא מתקן עוד אחת
אני שואל "ז'אק מה?"
והוא עונה
אני פה, וכל עוד אני פה אני פה
באוטובוס בדרך להופעה האחרונה של ז'אק
אנשים יפים. אפיק מסביר למה אסור להפסיק לעשן
הדרך לצפון בהירה וחלקה ואני חושב
אני פה וכל עוד אני פה אני פה
לזכרו של ז'אן ז'אק גולדברג
6 תגובות
איזה יפה זה…
הוא היה חבר שלך או משהו כזה??…
אתה כותב מוכשר…
באמת…(:
אוהבת…3:
דן תורן אהובי מימי על הברזלים ובחינת בגרות.אתה הכי מוכשר בעולם,המשך ליצור ונמשיך אותך לאהוב.
הו הו בחינת בגרות!
ז’אן ז’אק גולדברג נשמע בנאדם נחמד,
יהי זכרו ברוך.
אבדה גדולה…
יהי זכרו ברוך
ריגשת אותי. מאוד.
יפה
קראתי קטע לזכרו גם באתר של אהוד בנאי
קראת את זה?