ממחזר כמו יהודי

יצאנו לחופש לאכזיב. מגניב


אנחנו אוספים את בקבוקי הפלסטיק שלנו בשקית פלסטיק ושומרים אותה עד שניסע ולפני שנוסעים אני הולך לפינת המיחזור ושם את הבקבוקים שם.


אני לא יודע לאן זה הולך משם, מה עושים עם זה ואם לא זורקים את זה במקומי לפח, כמו האיש שאוסף את הפתקים בכותל ומפנה מקום לעוד פתקים שיבואו.


אולי אני ממחזר פלסטיק כמו שיהודי מתפלל. באמצע אהוד בנאי בא, גם אביתר. לשניהם יש כיפה. של אהוד יותר קטנה. כאילו שהגודל קובע. לאביתר יש קול של מלאך אבל כל מה שהוא שר נשמע מאד עצוב. אהוד רב גווני ומתאחד אפילו עם מוסיקת החתונות מהאירוע שבכפר השכן. אני מקשיב, לא מתפלל, מקשיב וממחזר.

16 תגובות

  1. את הדיסק הראשון של אביתר שמעתי השבוע לפחות 3-4 פעמים. מילים ומוזיקה כלכך חזקות יש בדיסק הזה.

    ד"א אני מזמין אותך דן, ואת כל הגולשים לבלוג…. תהנה גם מהאומנות שלי אחרי שנהנתי מהאומנות שלך:
    <a href=http://blog.tapuz.co.il/divreyamay Target=_BLANK class=msg><a href=http://blog.tapuz.co.il/divreyamayhttp://blog.tapuz.co.il/divreyamay</a>

          1. סבבה.
            יש קשר למחנכת הדגולה רבקה גוטמן?

            דן – רוצים סיפור על שרלוט גנסבורג!

          2. נכון, ובפוסט הקודם דן התחיל לספר על הביקור שלו אצלה ואצל בעלה. וזה נשמע מבטיח, אז אני רוצה שהוא יספר כבר.

  2. נו, ומה רצית להגיד בכל זה?
    קרא לי פסיכית, קרא לי טפשה, קרא לי גמדה או קרא לי מכשפה, אבל לא הבנתי.
    סלח לי.

    1. יותר קולע לקרוא לך אורחת גרועה – זה הבלוג ש-ל-ו. הוא כותב מה שהוא רוצה. אף אחד לא מכריח להיכנס, להבין ולהגיד תודה. אין פה ניסיון מכוון להוציא אף אחד אהבל, אבל אם את מתעקשת…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *