המורה

מתבונן בהם כותבים


חושב מה הם חושבים


 זוכר מה שחשב על מורים


 מה אתם יודעים


דברים משתנים


 האנגלים אומרים


מי שלא יכול לעשות, מלמד


אבל אני ושאל


 מי שעושה מעביר לאחרים?


במחלקה לאמנות מלמדים אמנים


אתה רוצה ללמוד ממי שמציג


מלמד לכתוב שירים


יש דברים שאפשר ללמוד


ויש דברים שאפשר ללמד


 התלמיד הטוב לומד גם את מה שאי אפשר


והוא או היא הם הסיבה


שהעסק ממשיך להתגלגל

8 תגובות

  1. אף פעם לא הבנתי איך אפשר ללמד אמנות.
    בעיקר בתור מישהי שעוסקת במקצוע הרב גוני והרב תחומי הזה, בעיקר מציירת בסגנון פסיכדלי אולד-סקוּל ואף פעם לא מצליחה לרדת לסוף דעתם של מוסדות ללימודי אמנות ומרצים שונים ומשונים. הרי אם יש לך את זה יש לך את זה, ומכאן אפשר רק לפתח, אבל אם אין לך?
    האם אפשר ליצור אמן יש מאין?
    וכמה אני שונאת הגדרות.
     
    אמנות זה בשביל הנשמה.
    אני בעד ללמוד משהו אקדמי ואחר, שלא יוציא לך את הכיף מהמוזות החולפות.

  2. המשפט האנגלי שלך, אתה לא יודע עד כמה הוא מלווה אותנו, המורים… בסוף החלטתי להיכנע לו ואני מלמדת כי אני לא מאמינה שאני יכולה לעשות יותר מידי. אבל לפחות אני מלמדת באוניברסיטה…
    בשנה שעברה בדרכי ללמד בתיכון בבקרים לפעמים היה יוצא לי לראות אותך באיזור של גני הילדים. תמיד תהיתי האם אני צריכה להזהיר אותך מראש שכל החמודים הקטנים הולכים בסוף לתיכון, או שמא להניח לך לגלות את זה לבד.

  3. קנית אותי. במילים "האנגלים אומרים" יותר מזה לא הייתי צריכה… אה וגם המשך המשפט, שפעם מזמן ההורים שלי היו אומרים אותו.. פעם, מזמן, בעידן של ערכים. דן, ראית אותי פעם ברחוב (איננו מכירים) ומיד פצחת בזמר… שיר מקורי וחביב שמתחיל כך: "Once upon the time dressed so fine"…. אנד סו און… וחייכתי והתביישתי וחלפתי על פניך ומאז קצת חשבתי על זה ועל פי רוב שכחתי.. עכשיו שבתי וזכרתי.. אגב, נולדתי באותו יום עם הגאון למשפחת צימרמן.. בהפרש של כשני עשורים..
    לילה נהדר שיהיה לך, like a rolling stone

  4. פעם היו לי פרפרים בבטן
    היום יש לי רק בחילות
    ולא,
    אני לא בהריון,
    כבר שנה וחצי אני בלי…
    פעם הייתי מתאהבת
    היום יש רק חסרונות
    ולא, אני לא בררנית,
    רק מנסה להיות אני…

    1. כנראה שחיי עלובים עד מאד
      אם אני מגיבה פה עוד ועוד ועוד
      אך מה לעשות
      כי יש לי דעות
      אביע אותן ואגיב לבאות
      ומרוב התרסה כבר שכחתי עיקר
      מרוב להיטות נהיה לי כבר קר
      היכן נעלמת הו דן היקר
      ומה בכלל רציתי לומר…?…

  5. היי דן!
    אני יודעת שזה די מוזר אבל לא הצלחתי לחשוב על דרך יותר יעילה להגיע אליך חוץ מאולי לארוב לך מחוץ להופעה אז אני מקווה שבאמת הצלחתי..!
    חברה טובה שלי, שבמקרה היא גם מעריצה שלך, מתחתנת עוד שבועיים. נראה לי שתזכור אותה כי היא בטח המעריצה היחידה שהביאה לך ספר תהילים בהופעה ובפעם אחרת היתה בהופעה שלך ב’מרתף’ עם ארוס שלה ואמרת להם מזל טוב או משהו באמצע ההופעה. בכל מקרה אני מארגנת לה את השבת כלה, וחלק ממהפתעות בה יהיו מכתבים מאנשים ש"ליוו" אותה בהמלך החיים- ואתה כמובן אחד מהם. אני בטוחה שאין הרבה דברים שישמחו אותה יותר מאשר לקבל ממך מכתב! באמת שאין צורך במשהו יותר מדי מושקע, רק כמה דקות של תשומת לב.. אם תוכל אני אהיה אסירת תודה- וחוץ מזה כמובן שתזכה לשמח כלה יום לפני החתונה, אז.. בבקשה!
    תודה מראש,
    שני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *