אם רואים את הים
וכמה
מעניין אותי גם
למה
בונים מגדלים, מגדלים באוויר
מסתירים מכסים משתלטים
על הנוף
כמו אגרוף זה מרגיש
רגישות של בטון
מנהרות וטירות שעוברות מחברות
מסלולים לעבור ממקום למקום
עוד מעט יגמר המקום
אם רואים את הים
זה נעים
מרגישים מרחקים
ושיש עוד חיים
סיכוי למסע לשינוי
הרפתקה
אם רואים את הים
6 תגובות
אני אהבתי, מאוד יפה. 🙂
שלום דן,
הכרתי בעבר אישה מבוגרת מאוד, קשישה יש לומר, ניצולת שואה אשר ברחה מגרמניה בעור שיניה ועבדה במפעלי כפיה בהרי אוראל של רוסיה הסובייטית. לאחר תלאות רבות הגיעה לארץ והתיישבה לא הרחק ממך, בבת ים, שם גרה עד מותה.
אותה אישה נהגה לצטט שיר שכתבה בעיברית, שוב ושוב. וכמה שהעיברית הינה פשוטה, כך המשמעות דומה לשלך:
"ים,
כמה טוב שאתה קיים,
אתה שם בשביל כולם.
ים"
כמובן שהיו עוד שורות אולם אינני זוכר את כולם. אני משער שזו דרכי לזכור אותה בערב יום השואה.
שתזכה להשקיף אל האופק הכחול כל ימי חייך,
א.
הי דן ,
רציתי להגיד לך שאני עובדת בעבודה
משעממת ואפורה .
כמה שהיו פה תככים ומזימות ,
הנוף של הים מהחלון עושה את הכל .
פשפשתי לי באינטרנט ומצאתי משהו באמת מרגש 🙂
אם רואים את הים
זה סימן
שלעשירים אין מספיק
הירוק עוד לבן
הכחול של הים
זה האות
להתחיל במסע השמדה
ולבנות
כי כסף זה כוח
וכוח בונים
גבוה גבוה
עד שנופלים
קטע שכתבתי – מבקש את דעתך
קופא מקור וחסר כל הלכתי לבדי בסמטאות העיר.
באין עונה לקריאות מצוקה ויאוש, התיישבתי על ספסל שבור בגינה הציבורית הנטושה.
ראיתי את אותה גינה של אז, מלאה בילדים משחקים,
אישה זקנה שמאכילה את היונים כאילו היו כל עולמה.
הילדים הלכו מאז. רק היונים נשארו פעורות פה, מחכות לקצת חום.
הלכתי לחפש מענה ברחובות הסואנים.
הופתעתי לגלות את האדישות של אותם האנשים שנהגו לנופף לי לשלום,
ולמכור לי כיכר לחם טרי כשיצאתי בבוקר לטייל.
ישבתי עם כוס קפה שמצאתי ברחוב, חיכיתי שמישהו יזרוק לי קצת כסף.
ואז את הגעת.
רק את מכולם, נתת לי את המבט המשגע שלך. היה לי ניצוץ של תקווה בעיניים.
ופשוט הלכת… ולא חזרת.
מאז ועד היום אני מחכה באותו הרחוב, באותה הפינה, מחכה לך שתגיעי.
בלי לדבר, רק להגיע, שאוכל להתבונן בך.
אבל לא הגעת.
השארת אותי קפוא מקור וחסר כל, משוטט ברחובות העיר הסואנים, אחריך.
משוטט באין עונה…
:)איי לאב יו, תורן