אני רוצה להודות לשי אביבי מולי שגב אירית אמבר אבי ניר שפטרו אותי
מערוץ ביפ בשנת 2001 בזכותם יש לי חיים. אם יש משהו שאני מצטער אליו אלו השנים
שעבדתי בטלוויזיה. טלוויזיה שמנוהלת על ידי חברות שמפרסמות את המוצרים שלהם היא עולם של עבדות . כמובן שהיא טבולה בכסף מוגזם
בתחושה של יצירתיות ושל חופש מדומה. בסופו
של דבר זהו עולם תוכן שקרי ומוגבל שמייצר
חומר עבור אדוניו בעלי המניות ולא עבור הקהל השבוי שאין לו מספיק חיים משל עצמו
ולכן הוא תקוע מול ערוץ 2 כל ערב.
3 תגובות
כל כך נכון..
דן איזה כיף לשמוע אמת ממישהו מתוך התעשיה – תמיד היית שונה! אוהבים אותך מאוד, נשיקות
אתה צודק. טוב שאתה לא שם.