השער האחורי של בתי הספר
פתוח בואו נברח לים
הוא לא ירגיש שנעלמנו
נחזור עד שעור תנ"ך
בחוץ הכל מתהפך שביל תפוזים ציפורים מעל
השכונה שקטה ישנים או עובדים
בעשר בבוקר אין דבר שיפריע לנמלים לאסוף גרגירים
יוקליילי קטן בסוף ההדרן
נתתי לך יד זרקתי אבן לתוך
הבאר עמוקה
אתמול חצי יובל לחבר החוזר
חילוני אחרון בתוך עדת מאמינים
סרטי מצגת כל הילדים מברכים
גם אני ניגנתי שיר על מרחק נגיעה
המרחק שלי, המרחק שבינינו
איך הצחקת אותי באלנבי ליד הטיילת
אתה כביכול פגוע נפש אני כביכול הסתדרתי בחיים
על הבמה אתה שר שאתה לא ראוי לתואר צדיק
אבל בן אדם…
זה קורה שהדרך מתמשכת
הטיול למכולת לעולם לא נגמר
חברים יוצאים אליו מאותו מקום וכשהם חוזרים העולם השתנה
על הגג של הבניין החדש
שני ציירים עובדים על ציור אזהרה אנחנו מצטלמים
למה אנחנו מצלמים? מתעדים כל הזמן
את מי זה משרת? מה זה חשוב מה קרה מלבד למי שמממלא היה בתמונה
תגובה אחת
יפה.
טקסט יפה לשעת בוקר.