פסל החרות שלי

פסל החרות שלי צוחק עלי עכשיו

איפה אתה ואיפה אני

היא שואלת אותי

בילדותך פחדת שלא תוכל לצאת מהשכונה

ולא הבנת שאי אפשר

אי אפשר לברוח מעצמך

תגיד תודה לילדים שלך

בזכותם אתה זוכה להיות אדם ולא רק צל

עשיתי כל שיכולתי

אני אומר לה והיא מחייכת לעצמה

אתה חייב להיכנע

אם אתה רוצה להירגע

וכל שבת שניה

אוסף את האבק

רוחץ את הכלים

על זה חלמת

כשהקמת משפחה?

אם היא לא הייתה רק

אבן מפוסל

אני בטוח שהייתה מלטפת את ראשי

עד כאן זה רק אני

רק אני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *