לרגל יציאת האלבום של קפטן דנימו ונערי הסיפון (החל מהיום
בחנויות) שלחנו את דן תורן לראיין את  אחיו
התאום קפטן דנימו לשיחה על החיים, על מוזיקה ועל מה שביניהם.תורן, בעל השם הימי, וקפטן
דנימו שמעולם לא היה על היבשה, נפגשו בנמל יפו, אחרי שלא התראו 40 שנה.

דן: קפטן דנימו, ברוך בואך למזרח התיכון,  תתחדש על הספינה.

קפטן: תודה, ליבי במזרח וגופי בעולם מאז ומעולם. גם הספינה
אולי חדשה, אבל המנוע משנות השישים במאה הקודמת.

דן: אתה דווקא נראה צעיר.

קפטן: לא יודע, אין לי מראָה.

דן: טוב…  אתה
מפליג בתוך הרשת כבר הרבה שנים. ספר למה בחרת באלבום הזה?

קפטן: אני לא מאלה שבוחרים מחדש. בחרתי לפני הרבה שנים את
דרך הים, וזה מה שאני עושה. שלא תטעה, לא הייתי מחליף את צורת החיים הזו באחרת,
אבל להגיד לך שאני עסוק בקונספציות, זה יהיה שקר.

דן: אתה מתנגד לשקרים?

קפטן: לאו דווקא, אני מרגיש שהשירים עוברים דרכי  הרבה יותר מאשר אני מנתב אותם.

דן: תוכל להתייחס לרשת?

קפטן: אין לי טענות לרשת, רק לחורים. הרשת מורכבת מחוטים ומחורים
והחורים הרבה יותר גדולים ממה שהם נראים.

דן: יש שירים שהגיבורים שלהם ילדים. כמה ילדים יש לך?

קפטן: בזמן אחר היו אומרים –  בכל נמל, אבל אתה יכול לספור אותם לפי מספר
הקעקועים שעל זרועותיי… ( מושך מהמקטרת) אני אוהב את עולם הילדות, אני מרגיש ששם
נמצאות רוב התשובות לשאלות הגדולות של החיים.

דן: בשיר "בנים בנות" אתה אומר, למעשה, שאין הבדל
בין המינים.

קפטן: לא בדיוק, אבל אני חושב שהמין האנושי השלם מורכב משני
חלקים שווים במהותם, אך שונים בצורתם.

דן: מה גורם לך להמשיך לעשות אלבומים? למה לא שירים בודדים?

קפטן: (מהרהר) אולי זה הרגל ואולי זה צורך לראות את החלקים
מתחברים לתמונה שלמה. במקרה הזה המנוע העיקרי היה החיבור עם קפטן איתי פרל, ספן
בלוז אמיתי, גבר תמים וישר דרך ואחד שיכול לתת כיוון בנגיעת מיתר בודדת. ברגע
שפגשתי אותו, ידעתי שאני רוצה לעשות איתו אלבום.  עגנתי אצלו בדירה כמה חודשים וברגע שצרפנו את
הדר שכטר בעלת הקול הנוגע, ידעתי שאנחנו בדרך הנכונה.

דן: הייתי מגדיר את האלבום כאלבום אינדי?

קפטן: מה זה משנה איך אני מגדיר אותו, משנה אם יקשיבו לו.

דן: האם אתה רומז שהיית רוצה לשוט יותר בזרם המרכזי?

קפטן: רוצה עוד יין?

דן- כן, למה לא.

קפטן: אני רוצה להיות מסוגל לדוג את האוכל של עצמי, אני
רוצה לפגוש אנשים בדרך. וכן, לפעמים יש לי חלומות שאני מתעורר מול הזוהר הצפוני,
אבל זה מסע ארוך מאוד, ואני לא בטוח שאגיע אל סופו.

דן: איך אתה מעריך את התוצאות של ההפלגה הזו?

קפטן: פחות דרמטיות מזו של המרמרה.

דן: יתכן ונעשית מובן מאליו?

קפטן: התשובה היא בעיני המתבונן.