רוח על התורן

אתמול אירחתי את הילה רוח בקפה ביאליק והיה נהדר, כלומר היא נהדרת ואם אתם צריכים הוכחה אז https://hilaruach.bandcamp.com הילה ואני ניסנו להיזכר איך זה היה כשהיא למדה אצלי ( כלומר אצל מאיר גולדברג ואצלי, בסדנת הכתיבה שלנו- (לימים סלון הפזמון, חפשו אותנו בפייס..וזה) זה לפני יותר מעשור, הילה הייתה בת 18 בערך, ועדיין לא ממש ניגנה ( היא מנגנת נהדר כיום – בס וגיטרה, והיפקה את האלבום שלה בעצמה) אז ככה, היא אמרה שאני הייתי השוטר הרע ומאיר היה השוטר הטוב, ואני בטוח שהיא צודקת. ככה זה היה כשהתחלנו. זה השתנה עם השנים כלומר מאיר עדיין טוב ומיטיב, אבל אני כבר לא מחפש את הרע והבעייתי בכתיבה של תלמידים, כלומר אני מעיר על הפחות טוב רק אחרי שאני מוצא את הטוב ואחרי שאני מקפיד על רוח המשחקיות והFUN שבתהליך הכתיבה. במחינתי זה שינוי גדול, לא יודע מה זה עושה לתלמידים שלי כיום, אני כמובן מקווה שטוב, אבל זה לא לקוח מאום מהימים ההם בדירה של אמיר ודנה שבה לימדנו את הסדנה שהילה למדה בה. בינתיים אתמול היה תענוג לשיר וללוות את השירים של הילה, וגם היה מהמם לשמוע אותה שרה את לבן על לבן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *