עצוב לי על כריס קורנל, אני חושב על הילדים שלו, לגדול עם אבא כל מפורסם שהרג את עצמו, אני לא רוצה לחשוב על זה, והעובדה שהוא יכול היה לתלות את עצמו כשהתמונה שלהם נגד עיניו אומרת שכנראה שאני לא מבין בשום צורה את הנושא של התאבדות. אתמול שרתי שיר נהדר שלו בקפה ביאליק, אח"כ הלכתי לתחתית ומיקי בדיוק הגיעה כאילו קבענו פגישה, בדיוק כמו שא רוהב את הלילה בת"א, כמו שהיה בגלולה, או בפרילנד. כל בני האדם שפגשתי מרגישים בודדים לפעמים ולפעמי יותר מלפעמים, זה מעציב אותי לחשוב על הילדים שלך כריס, מקווה שתמצא מנוחה.
תגובות אחרונות