אי שם בשנת 2000 ברי התחיל לעבוד על האחר, אלבום שהייתה לי הזכות לקחת בו חלק, אלבום שבא להגיד את המובן מאילו בשירים. הידיעה שהאחר הוא אתה שאין באמת הבדל ביננו לבינם יהיו אשר יהיו תהיינה אשר תהיינה. אחד השירים באלבום נקרא רואים שלא רואים ככה הוא נשמע באלבום https://www.youtube.com/watch?v=iWH1AoSlhdM
ברי הוא אולי לא היוצר היחיד שעובד על אלבום במקביל, בית, כתיבה הקלטה, התחלות המשכים תיקונים החלפות של חלקים, אבל הוא היחיד שאני תמיד מרגיש שהוא יודע לאן הולכים גם אם אין מילים לתאר את המקום הזה, גם אם זאת רק הרגשה, כולנו הולכים איתו למסע הזה כי לא משנה מה תהיה התוצאה, הדרך פאקינג שווה את זה.
אז ככה, רואים שלא רואים לא רצה להסתיים על הנייר, במחשב ובענן יש לי 17-18 גרסאות שונות של הטקסט. בכמה מהם יש 8 בתים. ( אשים את האחת הגרסאות הארוכות בסוף הקטע).יום אחד על הספה של מומו (אורי ברק) באולפן ברי לוקח מיקרופון שמומו מושיט לו ובאוויר בעוד הסרט רץ והכפתור לחוץ על אדום הוא מקצר את כל הטקסט, שכל אותם חדשים הוא קורא לו שיר ראפ, שצריכות להיות בו הרבה מילים, לשני בתים. מומו מריץ את הסרט אחורה אנחנו מקשיבים ועם ארבע ידיים ושני עטים עורכים את כל הטקסט שהיה לנו לשני הבתים שאתם שומעים. זה לא שיר של הופעות זה לא שיר של המונים ולכן גם פחות מוכר. זה שיר על תופעה שלא עברה מן העולם עד היום, וייקח זמן עד שמשהו בעניין זה ישתנה. אנחנו צורכים את הכאב של אחרים כדי לא להרגיש את הכאב של עצמנו והחזקים כלומר האנשים עם הכוח והכסף מנצלים את זה כדי לשסות אותנו בקבוצות אחרות של בני מיננו. זה אולי עלוב כתופעה אבל אנושי כמו לנשום ואני חושש שהדהרה העיוורת שלנו לתוך צינורות הניאון של האינטרנט על כל גווניה לא מקצרת את הדרך שעלינו לעבור כדי לראות שהאחר הוא אתה הוא אני הוא היא הם, זה הכל אותו דבר.
רואים שלא רואים #גרסה 9
רואים שלא שרואים
ואלו הימים
לילות של שימורים
עוברים בלי להשאיר עקבות וסימנים
רואים שלא רואים
האישונים מורחבים
קונים בייסורים מוכרים בייסורים
דברים שלא ממש צריכים
רצים ורוצים
להגיע לפני שיוצאים
לדעת בלי להבין
להתפלל בלי להאמין
עולים כאילו עולים
ואז פתום נופלים
נופלים אל המקום
והמקום נעול המפתחות בפנים
באלו הכלים
עולים הניגונים
לשומר האמונים שסובל את הדברים
הכי הכי יפים
רואים שלא רואים
חזרתי ואמרתי לך אבל את החזרת
לי ישר בפנים
אשרי המאמין
נבואה היא לשוטים
בכל זאת הם חוזרים
ימים נהדרים עם שמש במרומים
איש תחת גפנו
חוזרים לעולמים
ללא געגועים
לטעם החיים
ללא המנצחים
ובלי המפסידים
קשה להאמין כאילו כבר יודעים
רצים ומסתכלים החוצה רואים מה שרואים.
עץ הדעת תפוחים עם רעל
ונסיכה שמנשקת צפרדע
איש הפח, אריה, דחליל ביחד
אבנים, צהובות הן לרגליך
סוכריות וממתקים בשפע
ודג זהב מדבר פתאום אליך
זיכרונות צפים בדרך קבע
מנגינה שמלווה את צעדיך
תגובות אחרונות