ראיון עם דניאלה ספקטור נו פילטר על 'בהתחלה'

השיר 'בהתחלה' של דניאלה ספקטור עשה לי את זה ביג טיים כמו שאומרים אני כל הזמן רוצה לחזור לשמוע אותו והוא עורר אצלי כמה שאלות ואמרתי לעצמי שאני מנגן עם ג'נגו הקינג והבסיסט שלה ושאלתי אותו אם היא תסכים להתראיין לבלוג שלי על השיר והיא הסכימה אז הנה הראיון שנערך בווטסאפ בימים האחרונים אנפילטרד אנבריג'ד אנסנסורד

הנה השיר https://www.youtube.com/watch?v=-A2et4xwfHI המילים בקרדיטים

[19:21, 23/3/2019] דן תורן: דני אם מותר לקרוא לך בשם של בחורה שאני מכיר רק מהחלומות שלי, שמח שהסכמת להתראיין לבלוג שלי חח אז אני רוצה לשאול כמה שאלות על הטקסט של בהתחלה

שלי, שמח שהסכמת להתראיין לבלוג שלי חח אז אני רוצה לשאול כמה שאלות על הטקסט של בהתחלה

[19:21, 23/3/2019] דן תורן: אפשר כאן?

תעני כשיהיה לך זמן וחשק.. לא בוער

 [21:20, 23/3/2019] דניאלה ספקטור: הי הי, בכיף גדול(:

שלח

אוכל רק מחר להתפנות לזה

אז בטח אחזיר לך מחר או מחרתיים

 [21:21, 23/3/2019] דניאלה ספקטור: כיף שאתה כותב על השיר, תודה!

[21:21, 23/3/2019] דן תורן: כן השיר נשאר איתי הרבה זמן

[21:21, 23/3/2019] דן תורן: זה קורה לי בזמן האחרון עם שירים… מחול.. 😊

[21:21, 23/3/2019] דן תורן: פיבי בריג'רז

[21:21, 23/3/2019] דן תורן: קורט וייל

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: קונן אוברסט

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: ואת..

[21:22, 23/3/2019] דניאלה ספקטור: מחמאה גדולה 🙌

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: 🎯❤

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: תכף אנסח

[21:22, 23/3/2019] דן תורן: אני מקליט כמה סקיצות למחר

[22:01, 23/3/2019] דן תורן: ובכן דני

הבית הראשון הוא תיאור ויזיאולי ברור ויפה של זוג בלידה

מנקודת מבטה של הדוברת

מאוחר בערב בחדר יולדות

על הרצפה בחושך בין המכונות

אתה אחזת בי ניסיתי להרפות

ולא עזבת גם בתוך הצעקות

האם הבית הזה נכתב ראשון?

למה אני שואל…..כי הבית הבא

כבר הרבה פחות ברור

אני יודעת שבסוף זה ייגמר

הבוקר יחזור השער ייסגר

אבל עכשיו אני בתוך המעגל

אתה הולך איתי אבל אני לבד

הוא נראה המשך של הסיפור של חדר  החידה

אבל זה הרבה יותר מעורפל ומעלה כמה שאלות

למשל

מה יגמר? הכאבים? האהבה? החיים?

איזה שער ייסגר?

אם זה דימוי אז מה הוא מסתיר?

והשאלה העיקרית- איך החלטת לעבור מהקונקרטי למופשט ולמה?

המבנה של השיר נהדר לקח לי זמן להבין שיש כאן רק שני בתים

ופזמון סטייל גוספל שהולך ומתגבר

תדבר אליי, אל תניח לי לשקוע

יש אחיזה, יש אדם ויש כאן יד

היית שם כשאיבדתי את הכוח

בהתחלה, אני ראיתי את הסוף

שוב איזה סוף היא ראתה בהתחלה?

זה מסתורי ומסקרן וזה מעלה שאלות

הפזמון מרגש טילים גם אם אני לא מבין את המשפט על הסוף

תודה על השיר

למחרת

[22:33, 23/3/2019] דניאלה ספקטור: קיבלתי! ערב טוב

[22:33, 23/3/2019] דן תורן: 🤘💜

[22:57, 26/3/2019] דניאלה ספקטור: האם הבית הזה נכתב ראשון?

כן, השיר נכתב כמו שהוא מושר, מההתחלה לסוף (:

מה יגמר? הכאבים? האהבה? החיים?

השיר קורה בחדר לידה, ההתמודדות היא עם כאב וחושך גדול,

אני יודעת שזה זמני, אבל כשאתה בתוך חווייה גדולה ומטלטלת,

הידיעה שהיא תחלוף ושהבוקר יפציע, מרגישה רחוקה וחסרת משמעות.

בהתקרבות ללידה או למוות, נפתח שער, הצצה למשהו שהוא מעבר לסדר הרגיל של הדברים.

מעבר לכוחותינו, או לשליטתנו. אנחנו חוזרים למימדים האמיתיים שלנו בטבע.

השער הזה הוא זכות והזדמנות להציץ דרכו. בחיי היום יום הוא נשאר רחוק מאיתנו, סגור,

אנחנו שוכחים.

והשאלה העיקרית- איך החלטת לעבור מהקונקרטי למופשט ולמה?

באופן אינטואיטיבי. לא מתוך החלטה.

בשירים ובחיים אני נעה בין הקונקרטי למופשט במחשבה כל הזמן,

הדברים הם גם הם עצמם, קונקרטיים, אבל הם גם דימוי למשהו אחר, כל הזמן.

שוב איזה סוף היא ראתה בהתחלה?

אני מדברת על החיבור בין ההתחלה של החיים לסופם.

יש שם חוקיות דומה, אותו השער ואותה התמסרות לכוח גדול מאיתנו.

תודה על השאלות הטובות!

כיף

[23:12, 26/3/2019] דן תורן: יססס 👌 כבוד ותודה

[23:13, 26/3/2019] דן תורן: משינה בארבי שרים b sides יצאתי לעשן.. 😊