טושה הם קוראים לו כמו שהצב המצויר ההוא היה אומר טושה!!!
והוא סופר נערץ עלי ממש.
שלחתי לו את הספר שלי , כתב לי מאד יפה שאלתי אם יוכל לפרסם בפייסבוק שלו
ענה שאין לו הוא אחרון המוהיקנים, אבל מרשה לי לפרסם את מילותיון החמות על הספר שלי אז הנה הם:
בוקר טוב יקירי,
מה שלומך?
אני כותב לך כדי לספר לך שסיימתי לקרוא את ספרך הקסום. קראתי אותו בגמיעות איטיות, שלוקים של עונג, בנסיעות האוטובוס שלי לירושלים (כמו זאת שבה אני נמצא עכשיו). ומה אני אגיד לך? ברור שהספר הזה הוא אוצר עבור כל אדם שעניינו במוזיקה ויותר מכך, במוזיקה ישראלית. כל כך הרבה סיפורים נפלאים על מלאכת היצירה, ועוד יותר ממנה על חדוות היצירה. אבל לדעתי הערך המוסף של הספר שכתבת היא האישיות שלך שבוקעת מכל מילה: הלהט, התום, האהבה, היצירתיות, הכנות, החקרנות והפתיחות האינסופית. אין דבר יותר מרגש מהילד שבמבוגר, ואצלך הילד חי ובועט. כשאני מכיר אנשים חדשים תמיד אני מביט לתוך עיניהם ותר אחר הילד שבהם. יש כאלה שבעיניהם אין אפילו זכר לילד שהיה. מהם אני מתרחק כמו מאש. ואתה? דומה שאצלך הילד וגרסתו הבוגרת דרים בכפיפה אחת. זאת המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת לאדם. שהרי הילד הזה, גם ברגעים קשים, מזכיר לך מי אתה וכמה המוזיקה היא נשמת אפך. התרגשתי, חוויתי אינסוף פרצי נוסטלגיה, וגם צחקתי (בקטע על הספר של גלילה רון פדר נקרעתי מצחוק). אתה האסטרונאוט עם הרגליים על הקרקע הכי מקסים בסביבה, ואני כל כך שמח בך ובתרומה העצומה שלך למוזיקה הישראלית, הן כמוזיקאי, ככותב שירים ולא פחות מכך כאדם! מאחל (ויודע) שמוסך השירים שלך יישאר פתוח לעד 💜
תגובות אחרונות