הבלוג של דן

בעין הסערה באין הכרהשקט יפהיפה נוראבאחרות באהבת החרותצורת חיים אפשריתלכל אדם באשר הוא אדםזכותו של כל אחד להיות אומן להיות חופשי חרותאחרות סערה הכרהקרהאו לא קרה

כמו כולם אני חושב על כסף גדול, אבל אז אני נזכר שהוא עולה לי בחופש שליכמו כולם אני רואה טלוויזיה אבל אז אני נזכר שהזמן

אתמול התבקשתי לשיר את סורו מניזה לא שיר שאני מכיר טוב ובטח שלא הייתי חושב לשיר אותו בעצמי. זה שיר מאד יפה שכתב אלכנסר פן לחן

מקרר ריק בבית או צידנית ריקה במדברמסיבה שאיש לא בא או לבד על הבמה בלי קהלליל אהבה לאור הירח או מבט על כדור הארץ מהירחשלום

אני שומע את הגברים מדברים במלתחות במוניות בבתי קפה במסדרונות הם אומרים הוא לא אנס אותה מאשימים אותו גם באונס כדי כדי לזכות באשמה של

יש ישראלים שהם לא בטלוויזיה של ישראלהרי הבית לא של כולנו זאת חוויה קטנה לא מהחייםואפשר לכבותוזה לא נכון שתמיד יש משהו לאהובאנחנו למשל אוהביםלא

ז'אק ואני מסתכלים בנוףדרך החלונות האדומיםז'אק נמשך לאדמה השחורה עם הגבעותאני מתלהב מציפורי הציפציף עם הפרווה הצהובהעיניו יוצאות ונכנסות מהחלון כאילו הוא עצמו אנקור אחר כך

אני חייב לכם הסבר קצראין סיכוי שתשמעו את מה שאני שרכי אני חי במזרח התיכוןשר עכשיו את השיר הלא נכון בחור לבן כמובן לא יכול לברוחואין

כל ערב נר נוסףכל ערב סופגניה לביבה ושירים עם מילים שקשה לעכלאבל בכל זאת אש של נרותמהפנטמדבר לילדיםדרך העיניים שלהם כל השירים שוויםזה יפה זה נעיםזה בית זאת

אחרי שנים שלא הופענו ביחד (בלאגן… עוד סיבוב…) במוצ"ש זה קורה:

מישהו מקשיב?אדם לאדם זאב?האם יש מספיק חמלה בעולם?והקשבה?האם הכדור מתחמם או מתקרר?האם נינט קראה את מה שעלי מוהר ז"ל כתב עליה?אם היא קראה האם היא