הבלוג של דן

  רוני רציתי להגיד לךאיך היא השתנתה, הפסיקה לעשןהלהקה נשמעת בן זונהבאים אנשים, והיא נראית נהדרויש לה חבר שאוהב אותה, מתנהאבל במקום זה כתבתי לך מיילוזה

באמצע הקושי, בשיא הטיפוסהתרמיל על הגב הכאב בצדמחשבות איומות מתפנקות לצאתואני רק נושף וממשיך שואף להפסיק פתאום הכל נהיה פרחבלי אזהרהעלים נפתחים גבעול אבקנים בשלל צבעים

 גא גא על הפטהאחושרמוטה גא גאנגעת או נסעתיגעת ומצאת עזור לי לעזור לךתקשיב לך אני מקשיב לךתראה פרחים יודעים לפרוחאנחנו לא רוצים לשכוח גא גא על הפטהאחושרמוטה

איך אני אהבתי מלים ולחן דן תורן כשאפגוש אותך בפעם הראשונהאחשוב שכבר נפגשנוכנראה בשנת  תשעים ושתייםאסתכל לך בעיינים  נדמה לי שנפגשנו באלפיים ושלש.המהפכה התחילההסתובב לי הראש אלוהים

יש לי חבר עני מרודאדם שלא מרוויח יותר ממה שהוא מוציאנאבק על כל שקל. עובד כמו חמורמתכנן לצאת לחופשה פעם בשנהאבל תמיד נתקע בלי אגורהקוראים

ברגילבנעים בין קיץ לחורףברגל בשדרהבמכולת בחדר השינהבאוטו בחצרבסלוןביום שבת מביט לשמיםבדרך לחבריםבכלל נחמד ככה אחרי ההתרגשות הגדולה של ההופעהברגיל

אני בא אליך בבוקראנחנו משחקים שחמלכה ל-ד' ארבעהמלך שוב נשמט אני בא אליך כל בוקרלשבת בסוכהאבא שלי עובד אמא שלך עסוקהורק אנחנו פנוייםפנויים כמו אלוהים

כל שאני יודע הוא לכתובלקבץ דימויים למיליםלעצור תמונות רגשות יחסיםבפזמוןאז מה יהיה מזה?נחיה ונראהנחיה ונראה זה יפה וטוב ונעים לארוזיש רק לזכור שזאת לא יכולת ניהולית

אתמול פגשתי מכר וותיק, אדם שעובד בצד המכירות של עסקי המוסיקה כבר יותר משלושים שנה, ראיתי מרחוק אדם מבוגר ורזה מסתכל עלי , והמשכתי ללכת

כשהייתי נער אהבתי ספרי מדע בדיוני. בעיקר אהבתי ספרים או סיפורים שתיארו את המציאות שלנו בעוד כמה עשרות שנים. כלומר בעתיד שלי. דרך הסיפורים האלה

שנת הלימודים החלהאני עולה במדרגות רקומה רביעית מחפש את החדש של כיתה ב של המורה שושי, אני חלון פרוץ, הכל קורה עכשיו. אני ילד שעובר בית