לעוף הייתי בן עשר בשנת 1970 והייתי חולה על כדורגל. לשחק כדורגל היה בשבילי לעוף. אני זוכר שנסעתי פעם ראשונה ללונדון בשנת 1977 היה לי חלום
בשבילי הצהריים מטייל חסר כיוון רוב הזמן נסחף בלי תוכןמתנדנד על הסיפוןהחיים עוברים בינתייםבין שפל לגאותובקצות הציפורנייםנאחז במציאות.מסביבי מראית עינייםופושעים חסרי בושהואני חסר שינייםנפולת נמושה
מי יתן ונצא מעבדות לחרותממה שאחרים חושבים,מחברות הטלפונים,מהמפרסמים, מהשוואת מחירים, ממלחמות של כבוד, ממלחמות על שטחים, על גדלים. מפתרונות טכנולוגים, פתרונות מהירים, מהפחד מהשיעמום, מתחרות בין
בוקר טוב מזה זמן רב לא כתבתי כאן פוסט חדש… גם הייתי עסוק בעניני הדיסק החדש, וגם בבית.לצערי הרב ההופעה אתמול במוזה נתניה בוטלה שלא באשמתנו.
הנה העטיפה האחורית לאחר תיקון הטעות המצערת לגבי שירו של מאיר אריאל שכמובן הלחין וחיבר את הטקסט של השיר הנפלא הזה "לגמרי במקרה". עוד פרטים
תמיד בסוף של דרךיש פריחה באמנותאבל עכשיו זה קצת אחרתיש תחושה של התנוונות אהה הה אהה הה יותר מידי צברנואמונות תפלות ונשקיותר מידי פחדנושהגיע כבר הסוף אהה הה
תגובות אחרונות